פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרנא:יב

יש עט״ז ומבואר הוא. א׳ דומיא דב׳ לחם ויראה מדלא אמר רבא מילתא באפי נפשיה לולב מוליך ומביא אלא דומיא דב׳ כבשים או מדלא אמר וכן לולב כמו שציין רש״י ז״ל רק עם בי״ת התו״ך משמע כך (וי״ל עוד לעצור רוחות וטללים צריך לשש קצוות ערש״י מנחות ס״ב הביאותיו באות יו״ד ה״ה לולב כן עתוס׳ ד״ה כדי בחג נדונין על המים לי העני יש בכאן רמז א׳ כמו שאגיד כי נענוע מוליך ומביא הוא למי שד׳ רוחות שלו ולהראות ג״כ שאנו נוצחין עיין ברא״ש ואבודרהם לזה א״צ טירוף וכסכוס עליו רק הולכה והובאה די אמנם לעצור רוחות וטללים צריך טירוף וכסכוס עלין כמ״ש הרא״ש ז״ל מירושלמי במשנה לנענע כחו של קטיגור צריך טירוף וכסכום עלין יע״ש ברכה עיקר כדינא ובאנא כסכוס לערבב יע״ש וז״ש במשנה והיכן היו מנענעין בהודו ואנא לא בהצליחה נא כמ״ש אבודרה״ם דנענע כח קטיגור מבקשים בהושיעה נא מן המזיקין והודו לה׳ ומציל אותנו ובהצליחה ל״ש זה יע״ש ובא״ר מש״ה אמר התנא מאחר דלולב ד״ט נענע ובהכרח טירוף וכסכוס דהולכה והובאה א״צ ד״ט כמש״ל אם כן היכן מנענעין רק בהודו והושיעה לא הצליחה כב״ה וז״ש רש״י ד״ה כדי לעצור רוחות ואמאי לא נימא כר״י למי שד׳ רוחות שלו אלא כמ״ש ומש״ה תנן בלשון והיכ״ן לא באיזה מקום לרמוז היכן כמו אי כ״ן בלשון ארמי הי״ו בבית המקדש שם עיקר השפע נסכו מים בחג והבן זה). גם כתב הט״ז שאם יהפוך צריך להפוך באלכסון ונוטה הלולב בהכרח בשעת הפיכתו לא׳ מצדדין וכבר עשה כן ג׳ ממ״נ יוצא: