פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרמח:ו

שניקב עט״ז עמ״ש באות א׳ מצד לצד שלא נגד חדרים לאו מפולש אין סותר לכאן כי מיירי במקום שיש מחיצה עבה בין החדרים אז הוי מפולש. ועתוס׳ סוכה ל״ד א׳ ד״ה אי ניקב וברא״ש שם הביא דעת בה״ג הוא דיעה א׳ כאן. ולדינא צ״ע כי בב״י משמע שהרי״ף והרמב״ם השמיטו בעי׳ דירושלמי ומפולש מצד לצד דוקא וא״כ משמע שכן הלכה כפי הכלל להמחבר. ומ״ש הט״ז על הב״ח שרצה לפרש שלש מחלוקת ולהר״ן קליפ׳ חיצונה לבד עד בשר האתרוג נמי מפולש מקרי והט״ז פי׳ דהר״ן כתב עד חדרי הזרע. ומ״ש מתרומה כו׳ קורקבן עמ״ש בפריי לי״ד סי׳ מ״ט דעור חיצון דק מאד אפ״ה עם כל הבשר הוי בכלל עור א׳ ועור ב׳ הוא הלובן בפנים הקשה הדבוק לבשר נקב מפולש טריפה אע״פ שכיס שהמאכל בתוכו הנקלף מעצמו ובתרנגולת מונח בפ״ע לא הוי בכלל יע״ש. ושם התבאר זה. ועיין אות יו״ד בט״ז מזה. ומ״ש בפי״א דתרומה ה״י שמשליכין נקובת ירק וסובר הט״ז ז״ל דקאי נמי אקליפת אתרוג יע״ש. ועמ״ש אי״ה באות ז׳ וי׳ יע״ש: