פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרמח:ה

שאין עט״ז לי ההדיוט יש בכאן כוונה מיוחדת כמו שאגיד. הנה בר״מ כתב דספק כשר מטעם דרגילות הוא במחובר להיות עור ובשר קיים ואין חוששין אלא שרואין שאין קיים הא היכא דליכא לברורי לעיין בפנים היטב שרי דרגיל הוא כו׳ או י״ל מטעם ספק דרבנן לקולא עיין אות ד׳ אבל בהג״ה חזר ביה ומטעם ס״ס מכשיר ליה כאמור (ובפריי לי״ד כל שבה״מ כשר מצטרפין לס״ס באין ה״מ) ובחסרון כאיסר ע״י קוצים בספק י״ל ביה והבן ומ״ש דנקב מפולש פסול כמו בסמוך יראה דנתכוין לאות ד׳ דלמדה מריאה חסרון בתולדה ל״ש חסרון הא נקב מפולש אף בתולדה פוסל ומטריף שם ה״ה כאן מפולש ע״י קוצים ועורו קיים פסול ועי״ד סימן מ״ג אות ב׳ שם מכשיר הט״ז נקב בתולדה ועור קיים צ״ע ה״ה כאן לכשר כה״ג. ובספק אם הגיע הנקב לחדרי הזרע כשר מטעם ס״ס שמא לא הגיע ואת״ל הגיע שמא הלכה כדיעה ב׳ בכל תלת מילי ומפולש באין חסרון כשר להראב״ד ומחובר בעור ובשר קיים לאו חסרון הוי וה״ה בתלוש באין חסרון כלל כה״ג וה״ה מפולש ממש מעל״ע במחובר בשעת הדחק י״ל אראב״ד ולעיל דפוסל באין שעת הדחק. ומשמע ביש חסרון לא הוי ס״ס שמא לא הגיע לזרע ושמא הלכה מעל״ע בעינן וצ״ע ואפשר מדהביא המחבר י״א באחרונה בס״ג ועב״י ובא״ר ו׳ וצ״ע כעת: