פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרלח:ג

דהזמנה עט״ז על מ״ש הב״י בשם הר״ן והביא הר״ב בהג״ה בסוף הסי׳ בהדס מצוה אם מותר להריח פסק דשרי כל שאין מבטל מצות סוכה ובאמת שכ״מ בגמ׳ סוכה ד׳ י׳ ע״ב מנימין בכתונתא דמנח אסכך ולית ביזוי מצוה ג״כ כה״ג תשבו כתדורו מה שעושה בדירה עושה בסוכה ועמ״א סי׳ תרכ״ח ו׳ אכל להריח בהם בדרך או ליטול הנוי מהסוכה ולהשתמש בו להריח זה י״ל ב׳ דיעות ומ״ש הר״ב ואסור בטלטול היינו בי״ט משמע אף דתלה בסוכה אסור להריח בו ע״ז כתב הט״ז דבלא מבטל מצותה שרי ליהנות תשמיש הדיוט ממנה ולחצות שיניו מבטל הוא מתשמישה לנוי וסיכוך זה אסור ולקמן במ״א אות י׳ יבואר עוד בעזה״י: