פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרלח:ב

ועסי׳ תקי״ח עט״ז משמע דמסיק דאסור כאן אף ביותר מהכשר סוכה בדפנות וכ״ש בסכך דהוי מ״ה ועי׳ לבוש כאן ובתקי״ח משמע ג״כ דאסורה ובחבילה בסכך מתיר שם הט״ז וי״ל היינו על הסכך הא בדופן כל שנתכוין לחזקה ולעבותה חבילה פשיטא אסור דהוקצה לה ומ״ש מיש״ש במ״א כאן אות א׳ יע״ש דלעבותה ולחזקה אף אחר שנגמר אסור כנוי סוכה ומהני תנאי עכ״פ בנוי סוכה הא שלא לעשותה שרי בסוכה דמצוה היותר משיעור שעשה אח״כ שסמך לה עצים אבל דפנות יותר מכשיעור י״ל שאסור ומ״ש בתקי״ח אות י״א היינו כסוכה דעלמא לא בסוכה דמצוה ואי״ה יבואר במ״א:

והוי יודע שהר״ב שהגיה עצים הסמוכים לסוכה לכאורה דופן קאמר והא כ״ש הוא מיותר שיעור הכשר סוכה שכתב המחבר ולומר דאסכך קאי אף דהוי מ״ה ובחה״מ קאי בלא חבילה וקשה קצת ודע דאם מסוכך כראוי והוסיף עוד ונוטל לית איסור תורה כ״א דרבנן נראה כסותר ובחבילה מותר ובדופן כל שאין נראה עמו וישאר דופן נמי מדרכנן עמ״א תקי״ח אות י״א וי״ב ואי״ה במ״א כאן יבואר עוד בזה וא״כ אם הוסיף בסכך עד שאין גשמים יורדים לתוכה די״א דפסולה כבסי׳ תרל״א במ״א ב׳ נהי דאפ״ה כל הסכך אסור בהנאה לדברים אחרים כל שבעה עכ״פ מדרבנן ועוד דא״י לשער באומד יפה מה ששייך לסכך אבל מ״מ אם רוצה ליטול בי״ט ע״י עכו״ם להכשיר הסוכה שלא תהיה מעובה כ״כ שרי שבות דשכות במקום מצוה דלא הוי סתירת אהל רק כסותר אהל מדרבנן וכאמור: