פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרכט:ו

נידק עט״ז לכולהו טעמא דרבנן הוא ועדיין לא ניתן בכר וכסת עמ״א ג׳ ונידק ולא ניפץ בעי לקולא ע׳ לח״מ פ״ה ה״ד ובש״ע יש לומר לא נידק ולא ניפץ לכתחלה מסככין נידק וניפץ פסולה דיעבד מדרבנן ונידק ולא ניפץ לכתחלה אין מסככין והיכא דלית ליה כ״א זה יש לומר כשר:

והוי יודע חיצין נקיבות דפסולה אם עשוי למלאות מילוי עולם אין מקבל טומאה וי״ל מדרבנן פסולה היכא דלא ניתן עדיין הברזל אטו מילוי באין לעולם הא עשוי שלפעמים נוטלין משם מ״ה פסולה ער״מ ז״ל פ״ה מסוכה ה״ה ככל בית קיבול ובלח״מ הביא פירש״י ז״ל סוכה י״ב מילוי עולם ובמ״ל פ״ב דכלים ס״ג רמז לה כדרכו הטוב וע״ש ותוס׳ סוכה י״ב ד״ה מהו דתימא ולומר נקיבות כיון דאם ימלאם הוי בית יד וממ״נ מקבל טומאה הא מנלן מ״מ לע״ע אין בית יד ולא בית קבול. ודע עוד דבר המקבל טומאה מדרבנן י״א דמותר לסכך בהם עתה״ד צ׳ והב״ח הביאו בשם המרדכי בשם הר״א ממי״ץ ואין קיי״ל דאין מסככין בהם ומ״מ אי ליכא כ״א זה י״ל ספק פלוגתא מסככין ואין מברכין עיין אות א׳ ומ״א כ״ב כה״ג י״ל דשרי בכ״ע אם נשבר זה הכלי ל״ג דהוי גזירה לגזירה ועמ״ש באות ט׳ אי״ה מזה: