פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרכט:ה

וכל הכלים עט״ז תוס׳ סוכה ה׳ א׳ ד״ה ומסגרתו בסוף הדיבור ועיין אות ה׳ וי״ל בשולחן וכדומה פשוטי כ״ע דרבנן שנשבר י״ל דהוי גזירה לגזירה ומסכך בו. ובגמרא י״ו א׳ כלאי כלים מטלניות שאין בו שלש על שלש משמע פשתן ארוג ממש ולא נשתנה ואין ניכר גדולו מן הארץ ואף פשתן נידק וניפץ כה״ג פסול כבסעיף ד׳ ודוחק לומר פסולה היינו מ״ה ועוד דמ״ה מכסין בבלאי בגדים וכלים שנשברו רק דרבנן והר״מ ז״ל כתב פסולה אף בדרבנן. ועמ״ש אי״ה באות וי״ו. ובסוכה ט״ו והא אי אפשר לצמצם עתוס׳ ורא״ש שפודין עץ וכרעי המטה אם נאמר בשברי כלים הוי רק דרבנן וספק דרבנן לקולא י״ל בכמה אנפי. ארוכות המטה יש שמקבלין טומאה מ״ה עיין סוכה בדף ט״ו ב׳. ועמ״ש בתרל״א ס״ח בדין שפודין וכרעי המטה ופירש״י המקרה כמו שאנו עושין ואי״ה שם יבואר: