פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקצ:ב

וי״א עט״ז הך י״א אין י״א של המחבר כי י״א שהביא הר״ב בהג״ה נמי סוברים דשיעור תרועה רק ג׳ טרומיטין קטנים ג׳ יללות קטנים הוי שיעור תרועה כתנא דמתני׳ ר״ה ל״ג ב׳ אפ״ה בסדר תש״ת שמסופקין דילמא תרועה הוי ג׳ שברים גניחות כתנא דברייתא א״כ אף אם עושה ג׳ שברים ארוכים קצת וכל שבר ארוך בתרועה דהיינו ג׳ יללות קטנים אפ״ה השבר לא הוי תקיעה דהא אם תרועה היא ג׳ שברים אז התקיעה דידה כג׳ שברים וכ״ש בתשר״ת אם התרועה כשיעור שבר ויליל התקיעה דידה הוי ג״כ ארוכה כשיעור ג׳ יליל וג׳ שברים יחד וזה דעת הג״א ועתה״ד קמ״א ומ״א אות ב׳ ולפ״ז מ״ש הר״ב ובלבד שלא יאריך יותר מדאי היינו בתש״ת לא יאריך בשבר א׳ כג׳ שברים ועא״ר וא״ז. והמחבר בדיעה א׳ סבר כיון דבסדר תר״ת התקיעה רק כתרועה ג׳ יללות קטנים תו אין להאריך בשבר א׳ כג׳ קולות קטנים גם לרבינו האי תקיעה ד״ת יוצא כג׳ קולות קטנים ולאו ספק גמור הוא רק מנהגא עב״י ותבין: