פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקצ:א

או עט״ז ר״ה ל״ג ב׳ (ט״ס בדפוס וצ״ע מתני׳ יבבות וברייתא שברים גנח ארוכה יותר מיליל) ועב״ח הקשה כן ותי׳ לרבינו האי ניחא ולהר״מ ז״ל דספק גמור מ״ה קשה יע״ש וע׳ פני יהושע תירץ למ״ד דיליף ממדבר התם במלחמה י״ל תרווייהו גנח ויליל יע״ש והט״ז תי׳ כו׳. ועתוס׳ ר״ה ל״ג ב׳ ד״ה שיעור ובשאר מפרשים הא די ג״פ תשר״ת ואח״כ פ״א ש״ת וב״פ תש״ת ופ״א ר״ת וב״פ תר״ת ותקיעה אחרונה של תשר״ח תעלה לש״ת א׳ ותקיעה אחרונה של תש״ת תעלה לר״ת א׳ ותירץ הט״ז ז״ל כי בס״ג שתקיעות תשר״ת יותר ארוכה מתש״ת ותקיעות תש״ת יותר ארוכה מתר״ת אעפ״י דאם מאריך הרבה בכולהו אין לחוש מ״מ עשו היכרא שלא לקצר בתשר״ת וכן בתש״ת ותר״ת ומש״ה פלגינהו לכל חד ומשמעות המחבר כהר״מ ז״ל ולשונו הוא בפ״ב משופר דכולהו ספיקא ד״ת הוי הלכך אף אם שמע תשר״ת ג״פ ותו לא ולפניו שתי עיירות בא׳ ישמע תר״ת תש״ת ובא׳ תפלות ילך לשופר עסי׳ תקצ״ה ומיהו צ״ע בזה די״ל דהוי ס״ס שמא יצא בתשר״ת דזהו כוונת התורה ושמא הפסקה בקול אחר לאו הפסקה ובסעיף ח׳ מחמת ספק חוזר וא״כ ודאי דרבנן וס״ס תורה לקולא י״ל ודאי דרבנן עדיף ואי״ה לקמן בס״ח ותקצ״ה יבואר עוד. ולכתחלה יתקע תשר״ת ג״פ ותש״ת ג״פ ותר״ת ג״פ מטעם דגנח ברישא ואח״כ ייליל ע׳ א״ז ואבודרהם וא״ר ודיעבד אם הקדים תר״ת לתש״ת או אף לתשר״ת יצא כבסי׳ תקצ״ב דאין סדרן מעכב יע״ש: