פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב נח:ב

שהוא עט״ז. הנה בני מלכים עומדים לסוף שעה ב׳ כמ״ש ז״ל ושוהין בלבישתן שעה א׳ עב״ח ופר״ח וצ״ל דהכל לפי הזמן הן בשינה ואף בלבישתן כשהיום קצר ממהרין ללבוש ומש״ה משערין זמניות והנה זמן ק״ש ותפילין (בסי׳ ל׳) וציצית (בסי׳ י״ח) זמן א׳ להם משיראה חבירו מרחוק כו׳ לפמ״ש הב״י דחד שיעורא הוא ור״י בסי׳ י״ח הביאו הב״י כאן משמע דלאו חד שיעורא ועמ״ש בכ״ה בט״ז א׳ וכאן אות ב׳ מזה הא דתקנו שבע ברכות לק״ש ע״ש שבע ביום הללתיך ולקחו שלש בשחרית וארבע בלילה תי׳ הלבוש דהקדים ערב ויהי בוקר (גם ודברת בשכבך ובקומך) וזריזין מקדימין לקחו ד׳ לשל ערבית וג׳ לשחרית הנותרים ופרישה ברל״ו תי׳ דבלילה נמי השכיבנו לגאל ישראל שייך ע״ש במצריים כו׳ יע״ש:

במקום עט״ז להמחבר כשהשכים לדרך לאחר ע״ה ועדיין אין זמן ק״ש לכתחלה אף שיכול להתפלל וק״ש בביתו ולסמוך גאולה לתפלה לא התירו לו אלא ממתין בק״ש וקורא בדרך בהגיע שיכיר חבירו כבסי׳ פ״ט ס׳ח והולך במקום סכנה אז יקרא ק״ש בע״ה ויתפלל בביתו אבל הב״ח חולק ואומר דאף באין סכנה כל שיכול לק״ש ולתפלה בביתו קורא מע״ה הוי דחק משום מסמך גאולה כו׳ ובפ״ט חזר מדבריו ופירש הב״י דכל שאין סכנה אף שיכול לק״ש ולתפלה בביתו ימתין ק״ש בדרך עד שיראה חבירו ולא יסמוך גאולה ושעת הדחק סכנה או דיעבד. ובסכנה לקורא בביתו יניח תפילין מע״ה ולא יברך עליהם ולדידן לילה זמן תפילין הוא ודאי ליכא מעיד עדות שקר עיין סי׳ כ״ה ס״ד וסי׳ ל׳ בט״ז אות א׳ מ״ש שם:

כתב הלבוש אותן אנשים שעוברין זמן ק״ש כשאין להם תפילין שמעיד עדות שקר טועים הם וכתב הפר״ח פשיטא הוא מברכות י״ד ב׳ שלוחא דעוית וכ״ה בסי׳ ס״ו ולי העני י״ל ומ״ש הכ״מ פ״ק דה׳ ק״ש הי״ג הביאו הט״ז ד׳ והמ״א ז״ל די״ל מ״ה כל היום זמנה ורבנן תיקנו דלאחר ד׳ שעות כקורא בתורה ועקרו ממנו ק״ש ד״ת וכ״ה בתוס׳ סוכה ג׳ בר״י החורנית (ועתה מצאתי בפסקי התוס׳ ברכות י״א דכל שעובר על סייג לא יצא מ״ה ושאני ק״ש לילה דרבנן גופייהו אמרו רק להזהיר לכתחלה) א״כ י״ל דרבנן אמרו עד ג״ש בקורא ממש בזמנה הראוי ולא מיקרי עבריין ובשעה ד׳ קורא עם ברכותיה ומיקרי עבריין ואין לו שכר מן המובחר ואם בעבר שעה ג׳ י״ל ימתין עד ד״ש דלא מיקרי עבריין כה״ג דמעיד ע״ש חמור יותר ורבי שלוחא הוא דעוית היה ירא שלא יעבור זמן שעה ד׳ ולא יצא ידי ק״ש כלל כאמור ואמנם אם נאמר מכאן ואילך לא הפסיד הברכות דלאו ממש אק״ש קיימא וק״ש כבר עברה זמנה פשיטא שלא ימתין לאחר שעה ג׳ על תפילין ויקרא ק״ש בשעה ג׳ ומש״ה הוצרך הלבוש לזה ולבושיה כתלג חיור ואי״ה לקמן עוד יבואר: