פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב נג:ב

מפני עט״ז. המחבר בכאן חזר מזה שהרי הביא דברי הר״מ כבוד הציבור וסיים בלשון הרא״ש שיתמנה כו׳ משמע אפילו מוחלין אסור וכמ״ש הב״ח והמ״א אות ט׳ ומ״ש מקמ״ג עפר״ח שהב״י שם כתב למרדכי ורבינו ירוחם מהני מחילת הציבור אלא מירושלמי משמע טעם אחר יע״ש ומיהו למ״ש הר״ב בהג״ה שם בקמ״ג בשעת הדחק כו׳ ומ״א ט׳ כבוד הציבור וכאן כו׳ משמע כבוד הציבור מהני מחילה י״ל כבוד הציבור כבוד שמים הוי ולא מהני מחילה וכשס״ח שלם רק שיש טעות וחומש א׳ שלם ליכא כלל כבוד הציבור והוא פשוט:

ואגב גררא מ״ש הפר״ח דהר״מ סובר באקראי נמי אין מתפלל קודם שנתמלא זקנו הוא ממ״ש ספ״ג דתפלה הי״א אבל פורס על שמע יג״ש משמע יורד לפני התיבה לא אפילו באקראי ועכ״מ שם כתב ל״ד והלח״מ תי׳ בע״א והנה דלא הקשה ממגילה כ״ד א׳ מאי איריא קטן כו׳ ודיוקא דמתני׳ קטן אין עובר הא יג״ש עובר י״ל דקטן אין עובר ולא מהני מחילת הציבור הא יג״ש מהני מחילת הציבור ונאמר כבוד הצבור באקראי הא קבוע אף הר״מ יודה דלא מהני מחילה ומ״מ המחבר אין סובר כן עמ״ש באות ו׳ מזה: