פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תצג:א

יש עט״ז דע דיש בכאן שלש שיטות א׳ דתלמידי ר׳ עקיבא מתו ל״ד יום וראיה ממדרש שמתו מפסח עד פרוס עצרת והוא ט״ו יום קודם עצרת וכשתסיר ט״ו יום ממ״ט נשארו ל״ד יום שלימים שמתו אלא דמקצת היום ככולו מש״ה מסתפרין יום ל״ד בבוקר וה״ה לישא אשה מותר מכאן ואילך וזה דעת המחבר בס״א וס״ב ומה שהגיה הר״ב וה״ה לישא אשה מותר מל״ג ואילך היינו לדעת המחבר אבל מנהגינו אינו כן וכמ״ש המ״א אות ב׳ ויבואר לקמן אי״ה. ומ״מ הלשון שכתבו הט״ז שאז פסקו מלמות איום ל״ד קאי דל״ד שלימים מתו וכאמור. ולפ״ז אין ליום ל״ג כמומר שום מעלה ואפשר דמ״מ ביום ל״ד מתו רק מיעוט ופסקו מלמות בחצי יום ודוחק. השיטה הב׳ הוא מה שאומרים בשם התוס׳ דתלמידי ר״ע מתו ל״ג יום שלימים דהיינו ביום שא״א תחנה לא מתו א״כ כשתוציא שבעת ימי הפסח דהיינו מיום שני של פסח ועוד ששה שבתות וב׳ ימים ר״ה אייר ויום א׳ ר״ח סיון שלא מתו א״כ הרי נשארו ל״ג שלימים שמתו ולפ״ז מתו עד עצרת. וא״כ לפ״ז יש שני מנהגים. א׳ שאין מסתפרין מפסח עד יום ל״ג בכוקר כי יום ל״ג בעומר בבוקר אין סי׳ על שפסקו מלמות בו ביום דז״א אלא סי׳ על מנין הימים שמתו דהיינו שמתו ל״ג שלימים ומתאבלין ל״ג יום מפסח עד ל״ג ומקצת היום ככולו ומסתפרין ביום ל״ג עצמו ומשם ואילך מותר להסתפר ולישא אשה וי״א להיפך דהיינו עד ר״ח ור״ח אייר בכלל מסתפרין ונמצא מיום שני של פסח עד יום ב׳ דר״ח אייר יש ששה עשר יום ונגד זה מתאבלין עד שבועות ובין למנהג א׳ ובין למנהג ב׳ מתאבלין ל״ג יום והיינו בל״ג בעומר מסתפרין אף למנהג שני דמקצת היום ככולו. ואולי יש איזה טעם דבחרו דוקא ביום ל״ג בעומר דוקא להסתפר בו ולומר מקצת היום ככולו למנהג שני. השיטה הג׳ הוא כמ״ש בשם התוס׳ דל״ג יום מתו וא״כ ביום שאין אומרים תחנה לא מתו וא״כ מסתפרין בב׳ ימים דר״ח אייר ויום א׳ של ר״ח סיון דבאותן הימים לא מתו אבל שאר כל הימים נוהגים איסור. ולפ״ז אותן המותרים להסתפר בחה״מ כבסי׳ תקל״א י״ל ה״ה בחה״מ פסח בספירה שרי הא לא״ה י״ל תרין איסורין רביע עליה (ומיהו בימי הספירה בחול גמור י״ל דלא עדיף מחה״מ) אמנם אותן שמסתפרים מל״ג בעומר ואילך וגם בר״ח אייר מסתפרין טעות בידם דליכא ל״ג יום וז״ש המחבר בס״ג שטעות הוא בידם וכאמור ודברי הט״ז שכתב לדידן דלא נהגו איסור רק עד ל״ג שאז פסקו מלמות קשה קצת דביום ל״ד נמי מתו בבוקר כמ״ש לדעת המחבר גם מ״ש ממיל״א לדידן כל יום ל״ב אסור ותו לא קשה קצת דלדידן משמע דמפסח עד עצרת נוהגין איסור רק ביום ל״ג גופא מקילין ועמ״ש במ״א אות ה׳ ואי״ה יבואר עוד יע״ש: