פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תצג:ב

ואותן עט״ז מ״ש דבל״ג פסקה המיתה לגמרי והוא דעת המחבר קשה קצת כמ״ש באות א׳ דביום ל״ד נמי ולדידהו אסור להסתפר עד יום ל״ד בבוקר כמ״ש המחבר להדיא ואי לומר למ״ש הר״ב ולאותן שמסתפרין מיום ל״ג ואילך והיינו ל״ג בכלל נמי מסתפרין הוא עפ״י התוס׳ דביום שא״א תחנה לא מתו ונשארו ל״ג שמתו מש״ה מתאבלין מפסח עד ל״ג בעומר ומקצת היום ככולו אבל לא לומר שפסקו באותו יום מלמות. ומ״ש מנהגינו שלא לישא אשה ולא להסתפר מפסח עד עצרת רק ביום ל״ג בעומר בעצמו מותרין סוברים שאחר ל״ג בעומר לא מתו צ״ע דזהו דעת המחבר וא״כ מתו ל״ד שלימין ולמה מותרים ביום ל״ג בעומר והלא צריך עד יום ל״ד בבוקר וצ״ע:

כתב פר״ח בשם הריק״ש להחזיר גרושה מנישואין שרי עסי׳ תקמ״ו יע״ש. עמ״א א׳ ריקודין ומחולות רשות יש לאסור בחה״מ פסח: