פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תסז:ה

אין עט״ז הרשב״א ז״ל בתשובה סימן ק״ב ובאות ד׳ כתבנו בשם הד״מ דכאן ניכר לעין שלא שלט הגשם באמצעית הגדיש וכן בס״י תשובת הר״ן מצוי הוא כן שהגשם לא יעבור באמצעית הגדיש ובהרשב״א שם שמכוסה בשיבולת וקש למעלה ואמנם יש לעיין למה הביא המחבר בס״ד תשובת הרשב״א שאין חוששין לסתם חטין של אותה השנה דהיינו שהולכין בתר רובא וכמ״ש המ״א ה׳ ולא כתב הסיפא אפי׳ אמצעית הגדיש ולא היה צריך להעתיק תשובת הר״ן בס״ו כי היא היא ומיהו ההוא דס״ו העתיק לומר דעליונות שנתבקע חמץ הוי ולא תולין בלחות שיש בהם דהוי מי פירות כי ל״ש שיתבקע מזה וכ״כ הלבוש ושמש״ה אמר שאין המים נוגעים באמצעית לא מחמת ספק כמ״ש הר״ן שם בסי׳ נ״ט דהמבוקעות אין ספק והוי ודאי חמץ יע״ש. ומ״מ מ״ש בס״ד שאין חוששין לסתם חטים של אותה השנה קשה וי״ל דאף שאר ערימות של אותה השנה מותרין השיבולות עליונים ג״כ דהולכין בתר רובא ואין מחמיצין בנפילה בעלמא ומיד זב למטה ול״ד לארבא ואף שרבו גשמים ומיהו שם קאמר דא״כ לחם לא נאכל והא יש תקנה באמצעית הגדיש ובלבוש משמע עליונות הגדיש כה״ג כרבו גשמים יש לחוש דליכא אלא חד ספק וצריך עיון לדינא:

מ״ש המחבר בס״ג אם לא נשתנו מראיהן הא נשתנו אסורין עב״י ולבוש גם לשהותן אסור הא לא באו בספינה אף נשתנו מראיהן אם אין בקל אחרים י״ל דשרי: