פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תסז:ג

דכיון עט״ז דעת המחבר שכתב בסתם דעת רבינו אפרים לאסור בלא ביקוע בין חיטין ושעורין ואף בשרייה מועטת דמינח נייחי ולמ״ש בתנ״ג דהאידנא אסור ללתות אפ״ה צריך כאן לטעמא דמינח נייחי לאסור אף לשהותן ודיעבד ג״כ אסור ומיהו עבר ושהה לאחר פסח צ״ע די״ל ספק חמץ שעבר הפסח הוי ע׳ מ״ש בהקדמה ועסי׳ תנ״ג בט״ז ומ״א אות ד׳ וט׳ בלתיתה ומ״ש שם יע״ש ועמ״א כאן אות י״ב. ולקמן בס״ט דמתיר התבשיל במשהו היקל הא למיכל בעיניה לא אף שלא ניכר שום ביקוע ואפי׳ על פי אבוב לא היה מתבקע אסור למיכל בעיניה כל ששרוי במים ועפר״ח וח״י ז׳ ולקמן בט״ז אות י׳ דלדידן עכ״פ נתרככה בעינן הכל במשהו הא בעיניה משמע אף חטים קשים ביותר אסור בעינייהו ואף לתיתה אסור לדידן בתנ״ג ואי״ה בס״ט יבואר עוד: