פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תסז:ב

ומודיעו עיין טורי זהב פסחים מ״ם ב׳ ור״מ ז״ל פ״ה מחו״מ ה״ט וכמ״ש כאן בש״ע. והבין הט״ז ז״ל מפשטות מהרש״ל שפירש דברי הר״מ ז״ל כן בגירסתו קבא קבא סתם היינו בין לישראל ולעכו״ם ולישראל בהודעה ולעכו״ם בלא הודעה כי יש ס״ס בעכו״ם משא״כ בישראל עלח״מ שם הא הרבה לישראל אסור בהודעה גם כן שמא יבואו מכשול שלא יודיע ומש״ה לא זכרו בגמ׳ היתר הרבה בהודעה וע״ז הקשה הט״ז דודאי הר״מ ז״ל והמחבר סוברים דוקא לעכו״ם מעט הא לישראל בין רב ומעט בהודעה שרי דוקא והטור שכתב ומסתברא כבעל העיטור לשיטתיה דגרס קבא לישראל. עב״י. ומיהו להלכה הסכים למהרש״ל ז״ל וכגי׳ הטור לישראל קבא ובהודעה דוקא דאין סומכין שיאכל קודם פסח דבחזקה ורובא נמי אין סומכין כל היכא דיש לתקן בקל כההוא דר״פ נישייליה הא הרבה בהודעה לא שמא ישכח להודיעו ולעכו״ם מעט שרי דהוי ס״ס שמא לא ימכרנו לישראל ושמא יאכל ישראל קודם פסח אף לכתחלה אין עושין ס״ס בידים זה עדיף דמסתמא יאכל לצרכו. ויש חיסור לשון בט״ז וצ״ל משא״כ במוכר מעט לעכו״ם יש ס״ס. ולישראל רבותא ודוקא מעט בהודעה והב״ח ס״ב מחמיר כפי הנראה לעכו״ם מעט אסור ולישראל מעט בהודעה והנ״ץ מתיר מעט לעכו״ם דהוי ס״ס ועלח״מ ואי״ה במ״א יבואר עוד: