פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תסז:יט

קולף עט״ז מ״ש דמספיקא כולם אסורים עי״ד ק״ה ומ״א ל״ב ומ״ש עוד הקשה המ״ב דכאן א״צ קליפה כלל דכחוש הלשון קצת דחוק ויש איזה חיסור לשון בדבריו. והמ״ב שם כתב טעם המחמירין לאסור כולם דשמא נגע החטה בכולם או דמפעפע במליחה בששים ויוצא מחתיכה לחתיכה וע״ז כתב שם דגם טעם זה אינו דכחוש א״צ ששים אלא קליפה א״כ אחרות אף קליפה א״צ (כיון דלא חייש שמא נגע החטה בכולם לשיטת המ״ב שם) עוד כתב שם דבלא״ה שרי אחרות דאין בלוע יוצא מחתיכה לחתיכה בלי רוטב ויבואר אי״ה במ״א אות ל״ב: