פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תסד:ג

מ״ש המחבר שיש בו מים דאל״ה מי פירות לבד אין מחמיצין והר״ב בתמ״ב ס״ד דאין ללוש במי פירות לבד דחיישינן לפירש״י יע״ש בחרדל בלא״ה אין אוכלין בפסח הקטניות ושאר מיני טבולין חומץ יין עם קמח בלי מים להמחבר שרי והר״ב סמך אמ״ש בתס״ג ס״ד ועסי׳ תס״ב במ״א זיי״ן במלח. ע׳ פסחים מ״ם ב׳ במשנה ר״מ אוסר וברייתא שם לתרומה ישרף מיד ולחרדל ר״מ אומר ישרף וחכ״א יאכל מיד וברא״ש שם כפי הנראה גירסתו במשנה ור״מ אוסר ור״י אומר ישרף מיד אם לא שט״ס הוא. ומ״מ בברייתא וגמ׳ שם מבואר דישרף מיד ולרש״י פסחים ל״ה ב׳ ד״ה מי פירות מוקי למתני׳ במי פירות לבד ולהרא״ש ושאר פוסקים עם מים ואכתי נוקשה הוי עסי׳ תס״ב ובטור שם ונוקשה אף למ״ד מ״ה איסור כרת א״ב א״כ ליכא למילף מנותר שכן כרת ע׳ פסחים כ״ז ב׳ וי״ל במה הצד מערלה וחמץ תוך זמנו והיינו לפירש״י דר״פ א״ע דנוקשה ב״י ואפשר ל״פ ע׳ תוס׳ ריש פסחים שיאור ישרף ואפר נוקשה ותערובות למ״ד מ״ה אסור י״ל לא עדיף מחמץ גופא דאפרו שרי יציבא בארעא כו׳ וע׳ תמורה אלו הנשרפין כו׳ ואין להאריך: