פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תסה:א

אפי׳ עט״ז הוגה אפילו תשטוף בצונן היינו לומר דצונן אין מחמיץ ועא״ר ג׳ הקשה דברא״ש מבואר אפילו בצונן אסור לשטוף אח״כ ועסי׳ תס״ז וי״ג אפי׳ לא תשטוף בצונן אח״כ אסור (זיעת אדם אין מחמיץ) משום גזירה דשמא לא תשטוף יפה ל״פ. והוי יודע דמורסן זה שהוזכר במשנה יש בו מחלוקת מה הוא עסי׳ תנ״ד במ״א א׳ אם קליפה הגסה או דקה ושניהם בחטה הם לא שפרייא״ר כי שיבולת ודאי אין מחמיץ. ואמנם גם המורסן יש לעיין ביה מפני שראיתי לרבינו הגדול בפני יהושע פסחים ל״ט ב׳ דשריית מורסן חמץ נוקשה הוי דאין ראוי לאכילה יע״ש ובמ״א תמ״ז ה׳ דנוקשה בטל בששים י״ל דמורסן בטל בס׳ בפר״ח וממ״ש הר״ב בהג״ה ס״ג מורסן באווז לא במשהו י״ל דא״א בלי קמח דבוק בו כמ״ש המ״א בתנ״ד א׳ וע׳ במס׳ תרומות פי״א מ״ה חילוק בין ישנות לחדשות א״כ משמע שאפשר בישן בלי קמח ובתנ״ד כתבנו מזה א״כ נ״מ טובא בזה גם בי״ט אחרון של פסח יש נ״מ עסי׳ תס״ז: