פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תסד:א

אפי׳ עט״ז אפשר כוונתו דמפרש מ״ש הר״ב אפי׳ נתערב קודם פסח כמ״ש מהרי״ל יין שנתן חרדל לתוכו לשער במתיקתו אין לשתות בפסח דיכול לשהותו אחר פסח אבל נפל לתבשיל שא״א לשהות אחר פסח אין אוסר תערובתו ע׳ סי׳ תנ״ג ועח״י כאן מעמיד י״ל הוי כבעיניה יע״ש. ומ״ש חרדל בלי קמח מותר לשהותו ה״ה עם קמח בלי מים דמותר לשהותו ואפשר למאן דחייש לרש״י בסי׳ תס״ב אין לשהותו וטוב למכור לעכו״ם ומיהו יראה שא״צ לאהדורי כ״כ למכור דבעת הדחק שרי אפילו ללוש בהם ולאכול. ומ״ש בשם הרוקח חרדל שלא יהא טחון בקערה חמץ דחריף ודוחקא מפליט ומבליע ולא מהני אב״י ונ״ט בר נ״ט עסי׳ תמ״ז בזה. ומיהו קמח חטים שלנו לתותים חמץ הוא וצריך למכור אף בלי מים ואם הפי׳ נתערב קודם פסח תערובת ממש אלא שיכול לשהותו אחר הפסח הוי לכתחלה אין ללמוד בפחות מששים שרי תוך הפסח די״ל מעמיד או ניכר ומיהו מדלא מפרש בפשיטות נתערב פחות מששים משמע בפסח דיעבד אף פחות מששים שרי עח״י בתנ״ג וכאן ואי״ה במ״א א׳ יבואר עוד: