פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תסג:ג

אלא עט״ז ע׳ פסחים מ״ם ב׳ יע״ש והט״ז כתב דהטור שפיר הקשה דאפשר לדינא אין מחלוקת בין ל״ק לל״ב רק היכא דשכיח עבדי אסור ורבא אצלו לא היה שכיח עבדי. ומ״ש עדשים היינו אפשר היכא דשטח עבדים י״ל כ״ע מודים דקמח עדשים אסור לבשל אף למאן דמתיר מצה אפויה וע׳ בטור מ״ש ורי״ף וא״א הרא״ש ז״ל כתבו סתמא במצה אפויה ורי״ף פירש חסיסי מצה אפויה ורא״ש פי׳ קמח עדשים כערוך. ומ״ש לדידן אסור קמח של קטניות עסי׳ תנ״ג ויראה דקמח עדשים אם נפלו למאכל ול״ד קטניות שלימים ה״ה קמח כל שהרוב ממאכל היתר עסי׳ תנ״ג. יש שאין אוכלין מצה אפויה כ״א בי״ט אחרון של פסח הטעם דחששו דילמא אתי לאחלופי או שמא יש קמח בהם שלא נאפה ולשרות בצונן מצה טחונה לטעם א׳ אין איסור ולטעם ב׳ י״ל והעולם סומכין אהמחבר ומבשלין מצה אפויה גם הר״ב מדשתיק אודי ליה עפר״ח ועמ״א ה׳ ואי״ה יבואר עוד: