פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תנג:א

ויש עט״ז הביא ב׳ טעמים ובת״ס בט״ז ו׳ אוסר במצא קטניות במצה ובמ״א ה׳ מתיר דבר קטן כזה אין אוסר ואי״ה שם יבואר:

ומ״ש הר״ב דאין אוסרין בנפלו לתבשיל בד״מ ובתה״ד קי״ג במשהו ואמנם הפר״ח והח״י וא״ר ד׳ מתירין כל שיש רוב היתר ומ״ש הפר״ח בחלת ח״ל שמבטלה ברוב ל״ד דהתם דוקא מקילין משא״כ כאן לבטל לכתחלה אסור ככל איסור דרבנן ושתיית הקאפ״ע נוהגין היתר כי עירוב לית בהו ואין דומין לדגן לאיחליפי וכמדומה בספר חק יוסף גמגם לאסור ועיין פרי חדש הביא פסחים מ״ם ב׳ תוספות ד״ה רבא ועט״ז תס״ג אות ג׳ יע״ש ומ״מ קאפ״ע לא מחלפי כלל ואין לאסור במקום שנוהגין היתר וה״ה מה שקורין ער״ד כאפלי״ן או ערד עפיל דשרי. אם לא במריח שנהגו איסור ואמנם מ״ש דהקאפ״ע נחרך ואין ראוי לכלום ז״א דבחמץ כה״ג כמו מאל״ץ הואיל והמשקה משובח מהן השותה מהם חייב כרת עשו״ת ח״צ ז״ל סי׳ ך׳ דיי״ש נמי הכין הוא יע״ש. ומיני קטניות שנפלו עליהם מים אפ״ה שרי בהנאה עתה״ד שם ול״ד לנוקשה בתמ״ז דרבנן לדידן ואסור בהנאה דיש דררא דומה לחמץ משא״כ זה ועמ״א ג׳ ואי״ה שם יבואר. עמ״ש סוף הסימן אי״ה: