פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תנא:כו

אבל עט״ז ואם לש בעריבת חמץ מצה בלא הגעלה עא״ר תמ״ב י״ט ולבוש כאן משמע דאסור אע״ג בשאר איסורין אם לש בכלי איסור אין מפליט בלא חורפא דוחק הלישה לחוד חמץ כח החימוץ שבכלי ממהר להחמיץ העיסה שלש בה. ועב״י ועמ״א מ״א והגירסא בש״ע כלי חרס ששימש בית שאור לא ישתמש מצה אפילו בצונן ובטור אלא בצונן ובלבוש אלא בצונן ובמ״א פירשתיו. והנה בית שאור שחימוצו קשה ובולע בצונן משמע ה״ה שאר איסורין כשאור תרומה או ע״ז וכדומה בלוע בצונן ואם שימשה אח״כ אפויה בחמין אסורה המצה כדי קליפה תתאה גבר עי״ד בסימן ק״ה ובש״ך אות י׳ ואף נקי הכלי ואף באוכלין כה״ג אם התחתונה קרה ובלוע מאיסור שמן בלא רוטב אפשר אמרינן אדמפליט מבליע כבר מקורר ודוקא בעין אמרינן אדמיקר בלע משא״כ בכלי נקייה בלוע מאיסור שאין לה מה להפליט מגופה אמרינן אדמיקר בלע. ואפשר דלכתחילה חיישינן בית שאור ודיעבד אמרינן דלא בלע בצונן בית שאור וע׳ לבוש ומ״ש שם מצה חמה בחמץ י״א דמותר עסי׳ תס״א ס״ה דאוסר כדי נטילה וצ״ע גם מדכתב מצה בחמין ביבש משמע ע״י רוטב אוסר בכלי דבלע בית שאור שחריף וחזק מאוד בלע אף בלא דוחקא. ועפר״ח מ״ש בש״ע אפילו בצונן צ״ל אלא בצונן יע״ש ועמ״ש במ״א מזה: