פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תנ:ב

אומר לו עט״ז ותוכן כוונתו ביארתי באות א׳ דאף שיכול הישראל לחזור מהשותפות בכל שבוע אפ״ה לא הוי כהתנה מעיקרא (כמו רבית אם יכול לסלק לישראל הקרן בכל שבוע דשרי) דאין כאן עקירת השותפות אלא שאומר לו שבעד חלקו המגיע לו בפסח יקח אח״כ וזה אסור. ומ״ש עמ״ש הטור בשם רש״י ירצה דמ״ש ליטו״ל דמים היינו אחר הפסח אם יטול דמים שרי כיון שהתנה קודם פסח שאין רצונו להיות שותף בפסח אא״כ יטול דמים שרי אחר הפסח ליקח דמים וה״ה חמץ דחליפי מעות הם וכמ״ש אבי העזרי ברבית ה״ה כאן כיון שיכול לסלק השותפות בכל עת שירצה הוי כהתנה תחילה והנך רואה שאדונינו הט״ז ז״ל כיון כוונה מיוחדת דבטור ע״ש תשובת רש״י כתוב לאמר דיאמר הישראל קודם פסח ויטו״ל דמים מאותו שבוע לעתיד לאחר פסח והיינו שיתנה קודם פסח שיטול אח״כ דמים ואז אף חמץ שע״פ ברשות עכו״ם הוא וחליפי מעות הם ושרי ובהגמי״י פ״א מחמץ אות ג׳ הביא דמותר להתנות קודם פסח ונוט״ל דמים של אותו שבוע ול״ד לישראל ועכו״ם שיש שדה בשותפות כו׳ אבל כאן כיון שנט״ל את הדמים מתחל״ה מותר כ״ה בב״י ובהגמי״י בקצת נוסחאות ראיתי כתוב אבל כאן שנוטל הדמים מתחל״ה מותר וזהו כגי׳ הט״ז ופירוש ונוטל הדמים אחר הפסח ומתחל״ה מותר לקבל הדמים דלא אסרינן בשאר איסורין משתכר באיסורי הנאה אף לכתחלה כתוס׳ דשוכר חמורו לעכו״ם בס״ז (אף שפירש לחמץ שרי עמ״א י״א) וא״צ ליטול דמים קודם פסח כלל וה״ה חמץ יכול לקבל אח״כ דחליפי מעות הם. ולפ״ז אין סתירה מלשון רש״י שמביא הטור דמשמע שא״צ שיטול הדמים קודם פסח למ״ש בהגמי״י וכאמור. ובא״ר אות ג׳ כתב דגי׳ הט״ז נוטל וליתא (וט״ס בדפוס שם) וכוונתו דהט״ז גורס ונוטל בוי״ו ואמנם הגי׳ ונטל בלא וי״ו וכ״ה בב״י אבל בהגמי״י בקצת דפוסים מצאתי בוי״ו ונוטל כמ״ש. עוד כתב הט״ז שמ״ש הב״י דהמרדכי לא הזכיר שנטילת המעות יהיה קודם פסח ע״ז כתב הט״ז דהגמי״י נמי לא הצריכו נטילת המעות קודם הפסח דאל״כ אמאי לא כתבו בתחלת דבריהם שיתנה קודם פסח ונוטל דמים מאותו שבוע קודם פס״ח ומדלא הזכירו כן בתחלת דבריהם ש״מ דלא בעינן קודם פסח נטילת המעות וכן בטור ע״ש תשובת רש״י כתב שיתנה קודם פסח ויטו״ל דמים מאותו שבוע ולא סיים כלל יטול דמים קודם פסח. (ותוס׳ ט״ס וצ״ל ותו) דאף חמץ שרי אחר הפסח דחליפי מעות כל שיתנה קודם פסח שיטול אח״כ דמים וז״ש הט״ז דלכתחלה מותר אח״כ לקבל ולא אסרינן משתכר באיסורי הנאה חוץ יי״נ (והתם אף דיעבד אסור) ואי״ה באות ג׳ יבואר עוד ועמ״א באות ח׳ מזה: