פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תמח:ו

ולא. עיין ט״ז. והמשאת בנימין בסימן מ״ג האריך הביאו המ״א אות (ה׳) מטעם אדעתיה דכולי עלמא לא אפקריה. ואסור לתבוע העכו״ם אם אין רוצה הא לתבוע היהודי שקנה יכול לתבוע לישראל שקנה שלא כדין. ויראה שיש למכור החדר והחמץ בסך רב הרבה יותר משויו ויזקוף במלוה ובדיניהם אין לחוש לביטול מקח ועיין חו״מ רכ״ז סעיף כ״ו א״כ שום אדם לא יתן הסך הזה. ומיהו מהא דסעיף ג׳ מוכר בדבר מועט אין ראיה דהתם הבעלים מפקירין ואין לחוש לביטול מקח עיין חק יעקב ט״ז ובתרומת הדשן ק״כ. ומכל מקום גם כאן להיפך י״ל כך. ואם מעט יותר פחות מכדי אונאה בוודאי שרי לכתחלה וכאמור ושום אדם לא ירבה ואי״ה במ״א יבואר עוד: