פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תמד:י

היתה עט״ז אף דעדיין ממון גמור מהני גילוי דעת כשיחמיץ וכן כל ביטול קודם זמן איסורו כשיהיה לאחר זמנו עי׳ ר״ן ריש פסחים ומיהו התחיל להיות נוקשה אין בידו לבטלו וכשיהיה חמץ גמור עבר מ״ה ב״י. ובגמרא פסחים ז׳ בתלמיד לפני רבו וכ״ה גר״ע פ״ג ה״ו וערש״י ד״ה עשה והט״ו סוברים דל״ד ה״ה טרוד במ״א לדבר רשות לא הטריחו לילך לביתו ול״ד ליצא והניח חמץ ברשות חוזר אף שבטלו כבר הכא דעדיין לא החמיץ אין חוזר ובזה י״ל מ״ש הטור הדין הזה כאן ועב״י ומ״מ צ״ע מנלן הא. עיין שבות יעקב ח״ב עמ״ש רש״י שם דאי בחמץ כו׳ ובשבת בחמץ גמור דלמאי דס״ד דמהני ביטול פשיטא ול״ק ממ״ש רש״י ו׳ א׳ ד״ה כופה יע״ש ויפה כתב. ומ״ש רש״י דבשבת כו׳ י״ל דבביתם היה מטילה לצונן ומש״ה נקיט בבית המדרש ובספר ראש יוסף כתבנו בזה: