פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תמא:א

ומשכנו עט״ז נראה להגיה וכצ״ל מעכשיו דאל״כ ב״ח בסתמא אין קונה למפרע לרב״א ומש״ה בעינן מעכשיו ומלת דה״א אין לו ביאור ובעינן נמי הרהינו דאל״כ אחריות על ישראל הרא״ש פסחים ל״א ואפשר ליישב הנוסחא מה דמשמע בפסחים לאביי א״צ הרהינו וע״ש מהרש״א ז״ל וגיטין מ״ם א׳ ברש״י ד״ה חמץ ופני יהושע שם. ולכאורה יאמר לאביי בלא הרהינו ולמפרע גובה ועכו״ם קונה המשכון במעות כר״ל עתוס׳ קידושין י״ד ב׳ ד״ה הואיל מ״ש על פי׳ רש״י ולרבא מוקי אליבא דהלכתא כר׳ יוחנן דעכו״ם במשיכה דוקא ובמה יקנה ומש״ה דוקא בהרהין (ועמ״א א׳ בשם ש״ג ואי״ה יבואר שם) ואפשר לאביי בלא הרהינו ואף עכו״ם מישראל קונה למפרע דאלים שיעבוד חוב יותר מקנין כסף תדע דהא כסף לחוד אף בישראל לא קנה מדרבנן ואפ״ה אקדיש מלוה אין יכול לחזור בו ואמאי כיון דמדרבנן לא קנה לאו דידיה הוא דומיא דהמקדיש חמץ בשש ואף שי״ל זה מ״מ קשה אלא דאלמינן שיעבוד חוב יותר מקנין כסף וא״כ לאבייי א״צ קנין כסף. ומ״ש הט״ז הרא״ש ה״ק דא״צ לרבא דהלכה כוותיה והקנה לו בקנין אפ״ה אסור דאחריות על ישראל ובהתנה שאין אחריות עליו ובקנין שרי דיעבד אף בלא הרהינו כמ״ש המ״א בשם הש״ג כן י״ל דברי הט״ז. וז״ל ע״ץ נ״ץ המשכון צ״ל בידו דקיי״ל כרבא ומעכשיו דעכו״ם לא קנה משכון וזה יורה כמ״ש דלאביי א״צ הרהינו ואי עכו״ם קונה משכון אין הלוה עובר כמ״ש המ״א אות ו׳ ושם יבואר אי״ה גם בט״ז המ״ג אות ג׳ חולק ע״ז יע״ש. שוב עיינתי במלחמות כתב דלאביי במסקנא נמי צריך הרהינו והא דאקדיש וזבין מלוה לאביי קדוש במקרקעי דקנה ליה בשטר לא במטלטלין יע״ש שהאריך ואי״ה במ״א יבואר עוד: