פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תלט:ה

הניח עט״ז אבל דעת הר״מ ז״ל פ״ב הי״ב מחו״מ אפי׳ בטלו צריך בדיקה כמ״ש המ״מ שם דפסק כרבנן בפי״ב מה׳ מטמא משכב ומושב הי״ג ועפר״ח כאן דמשמע דספק הוא אי פסק כרבנן ושם משמע דודאי פסק כרבנן ועפר״ח י״ד סימן ס״ג אות ג׳ מזה:

והנה לענין קבוע ראיתי שיש לספק בדבר א׳ כמו שאגיד בקבוע ד״ת בין לחומרא ולקולא עש״ך י״ד ק״י אות ט״ו וקבוע דרבנן בחהר״ל וט׳ טריפה וא׳ כשירה ואפילו מנין ובעלי חיים הוי כודאי אם נתערב א׳ כשר בב׳ טריפות דלא ליהוי ס״ס אף באופן המועיל כה״ג ס״ס ונהי דא״צ ס׳ יבש ביבש נגד כל הג׳ אפשר לקי אם אכל מהן וכ״ש פירש דאמרינן זיל בתר רובא ובפריי לי״ד כתבנו מזה ועי׳ במנחת כהן בס׳ התערובות. ואכתי מבעיא לן איסור דרבנן ודבר חשוב שאין בטל נתערב א׳ כשר בב׳ אלו ואכל א׳ מהן אי לוקה מכות מרדות אי אמרינן דמהרוב לקח א״ד מדרבנן הוי קבוע והוי ספק ואין לוקין מ״מ על הספק עב״י י״ד רצ״ד בבעיא דהנהיגו עיזא ושיבוטא וע׳ בס׳ ג״ו וש״ה. ומ״ש באות א׳ קביע ספק מדרבנן ברש״י פסחים ט׳ ב׳ מוארב וקם משמע לחומרא מ״ה וכוונתו י״ל אף ככר קטן דנודעו זא״ז והבן ובכתובות ט״ו א׳ גזירה נמי משמע מ״ה: