פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תלט:א

תשע עט״ז מ״מ פ״ב ה״י וי״א ונתבאר במ״א ה׳ ועט״ז ג׳ ואי״ה יבואר שם ועפר״ח א׳ ולא הבינותי כעת. ועי״ד ק״י והביאותיו במ״א דספק ע״י גלגול לא אמרי׳ ספיקו לקולא ואם מיירי קודם שש הוי כלא נודע עד אח״כ י״ל דכה״ג אף ע״י גלגול לקולא כמ״ש בפריי שם. ואמנם י״ל קבוע כמחצה דמי לקולא מוארב וקם לו וא״כ י״ל דספק מ״ה שרי ומדרבנן אסור ל״מ לשיטת הסוברים ספק מ״ה אסור מדגלי בממזר דספק שרי וסברא חיצונה דשרי ש״מ הא בעלמא אסור היינו בשקול משא״כ קבוע חידוש לא גמר מיניה ואשם תלוי שקול הוא ואף להר״מ ז״ל בהכרח אשם תלוי איקבע ומ״מ קבוע חידוש הוא וא״א למגמר מאשם תלוי וכי אמרינן ספק תורה שנודע לא מצטרף ה״מ באיסור תורה הא כאן דרבנן אפשר הוי ס״ס בנודע וה״ה גלגול עמ״א ג׳ ולמ״ש א״ש ולפ״ז בט׳ חמץ וא׳ מצה לא הוי ס״ס והבן:

והנה המ״מ פ״ב ה״י כתב ודעת רש״י ז״ל ושאר האחרונים כרבינו ולא מצאתי מפורש ברש״י כן ואי ממ״ש דצריך לבדוק בלא ביטל איירי כמ״ש התוס׳ שם דאיירי בלא ביטל והא דלא כתב דצריך לבטל י״ל דמשמע ליה אף ככר קטן וקודם זמן איסורו הוי ס״ס ולא בעינן נודעו יחד כה״ג משא״כ לאחר זמן איסורו כמש׳ל ובמ״א ג׳ ולומר דשיטת רש״י ז״ל דחמץ שא״י היכן הוא אין עובר ב״י וכמ״ש התוס׳ ריש כ״ש ד״ה ואי והכל נאמנים על ביעור חמץ יורה כך והא דאמר מ״ה בביטול סגי היינו דאין שלו ה״ה א״י היכן הוא אין שלו ועיין פ״י פסחים י׳ א׳ דא״כ הכל דרבנן וביעור רק לחמץ ידוע ואפ״ה בקבוע צריך בדיקה זה דוחק וערש״י במשנה ר״י אומר ובמהרש״א שם וממה שלא כתב ודעת הר״מ ז״ל כתוס׳ י״ל לתוספות ביטול ג״כ א״צ דאוקמיה אחזקה ומיהו י״ל כל הכל כו׳ ואי דלאחר זמן איסוריה דאי קודם הוי ס״ס הא כתב ד״ה היינו שתי קופות דמיירי בככר גדול ה״ה זה ואין להאריך. עמ״ש סוף הסימן אי״ה בזה: