פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תלט:ב

מיהו עט״ז הנה הר״ב ז״ל הגיה מיהו כו׳ דהוי ס״ס הא בטלו לא ועי׳ לבוש ועש״ך י״ד ק״י אות ס״ד דלכאורה ס״ס בד״ת וספק דרבנן שווין ומש״ה כתב הט״ז ז״ל דס״ס במידי דרבנן כה״ג שרי בבטלו דוקא וז״ש הר״ב וא״צ לבדוק ומיהו במ״א כתבנו דבלא״ה לכתחלה כל שיכול לבטל מתקן בקל. או יאמר כמ״ש המ״א ג׳ דנודעו בזא״ז משא״כ כשבטלו הוי ספק א׳ דרבנן דכבר ביטל כל החמץ ומאותו נטל העכבר ובא לבית (ועוד בפי׳ קודם שבא לבית לא איכפת לן דדמי למ״ש בשו״ת ש״י בעגל פה מיץ דלאו על החמץ אנו דנין כ״א על הבית והבן) ובדרבנן א״צ שנודעו ב׳ הספיקות יחד עי״ד ק״י בגבינת עכו״ם והביא ראיה מפסחים ומהרש״א ז״ל הקשה כן ואף למסקנא לא יתורץ זה דבלא חזינו יש ס״ס ולמה טעם דאין לד״ס אלא בלא בטלו לא מהני ס״ס בבדיקה כמו דלא מהני ספק דרבנן או נודעו כו ומש״ה נתן טעם דאלד״ס אף בלא בטלו הא חזינן דשקל ויש לד״ס שהביאתו לכאן כתי׳ רש״י שם וע״כ הכין הוא דאל״כ ס״ס אין ספק מוציא מידי ודאי אף בטלו עתוס׳ ד״ה כדי ואמנם מסיום דבריז משמע להר״מ ז״ל דלא הביא חילוק זה אף בטלו וקטן לא מהני ס״ס ומשמע לכאורה דהר״מ ז״ל לא ס״ל דבעינן שלא נודעו כמ״ש בס׳ ש״ה ועמ״ל פ״ב מחו״מ הי״ג ויקשה מה דמשמע בגמרא דס״ס מהני כאן. ועתוס׳ פסחים ט׳ ב׳ ד״ה היינו שתי קופות דמיירי בגדול מב׳ ציבורין ואילך לא אף לפירש״י דהוחזק בבית זה ספק חמץ עפר״ח א׳: