פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תל:א

מפני עט״ז בטור שפ״מ מקחו בעשור והיה ביום שבת כדאיתא בשבת פ״ז וט״ס בסדר עולם כי לס״ע ביום ו׳ יצאו ושבת היה בט׳ עסי׳ תצ״ד במ״א יום מתן תורה בנ״א יע״ש ועב״ח וב״י הביא בשם תוס׳ מכת בכורות במצרים דמש״ה נאמר בבכוריהם כמו ב׳ באבן באגרוף ע״י אבן ה״ה זה. ובלבוש כתב דע״י שבת היה הנס שהיו מטפלין בב״ח יע״ש דהוי מוקצה ומצינו שקיים אאע״ה ע״ת ה״ה כל מילי דרבנן דהא שבת נמי במרה נצטוו והיו שומרים מעצמם יום שבת ועיין דרישה ששאלו על הקשר שעשו בשבת ולא היו יודעים לחלק בין קיימא כו׳. ולסדר עולם י״ל שבת שלפניו דרש משה ברבים וקבלו עליהם שם ה׳ ובישראל גדול שמו עיין פרישה. שבת הגדול כי שבת לפעמים בל׳ זכר עט״ז רצ״ב אות ב׳ ופריי שם:

אומרים פיוטים של שבת הגדול וגם עבדים היינו אף כשחל ע״פ שבת והדרשה אם חל ע״פ שבת מקדימין שבת שעבר כי בע״פ שוב א״א להזהיר ולתקן מה שצריך קודם פסח עח״י וא״ר. עסי׳ תמ״ד מדין שבת ע״פ ואי״ה שם יבואר:

עי׳ ר״מ ז״ל פרק י׳ הט״ו מה׳ ק״פ קשה לחשוב ביקור ד״י דליתיה בשני וא׳ צריך גם הא׳ צריך ג׳ כתות לא הב׳ כיון דחשיב שאין מביאין חגיגה מה ששנוי בתוספתא יע״ש. וערש״י פסחים צ״ו א׳ ד״ה דכוותיה פסח דורות א״צ מקחו בעשור אלא מבקר טלאים ובי״ד קח אחד מהם היינו שא״צ להפריש מהם א׳ לפסח בעשירי משא״כ פ״מ וזה כפי׳ שני ברש״י ערכין י״ג עי׳ בר״מ פ״א מה׳ חו״מ ה״ט וא״כ י״ל פ״מ היה מבקרים ד״י קודם עשירי כדי בעשירי יברר אחד ויקדיש לשם פסח ובס״ע ט׳ לחדש שבת היה והיו מטפלין בב״ח לבקרן ושאלו וא״ש אף לסדר עולם כאמור ואין העת האסף פה ועמ״א ואי״ה שם יבואר עוד: