פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תכט:ב

והבכורות עט״ז הגירסא שלפנינו במ״ס פכ״א ה״ב והתלמידים מתענים בו ב״ה ועב״ח ופרישה ובב״י צ״ל ג״כ ב״ה של כל השנה ולפ״ז אף קודם פסח מתענין דביחיד שרי להתענות עמ״א ד׳ וגי׳ ג׳ ימים אין במ״ס רק נמצא כתוב היה גורס בה״ב וסיים ג״י וע״ז פי׳ הטור לאחר פסח והט״ז הקשה דא״כ הא דלאחר פורים ב״ה של כל השנה ומאי איריא אחר פורים (וי״ל הב״י מפרש זה כט״ז) ופירש הט״ז דמרדכי ואסתר עברו והתענו ונתנו תענית לתעניתם (וערש״י אסתר ויעבור שהתענו י״ד וט״ו וט״ז משמע ע״פ נמי צריך תענית לתעניתו ועמ״א וי״ו ואי״ה שם יבואר ונ״ל כי י״ל התענו בשנה הבאה באמת אחר פסח ומיד לא שהיו תשושי כח או תי׳ אחר) ומש״ה כתב במ״ס לאחר פורים מתענים בה״ב דוגמא כו׳ ולאחר פסח לא כי סוברים דאין ראוי כו׳ והתלמידים מתענים ביחיד דוגמת אשכנז כו׳ ולא מתענין אחר עצרת כמ״ש בב״י דבעינן דוגמא דתענית הראשונים וחשוון בזמן רביעה שאחר פסח דוגמת מרדכי כו׳ ומ״מ קשה קצת. ומ״ש במ״ס מפני כבוד ההיכל עב״ח דהיכל נשרף ואנו אכלנו בי״ט וחיללו מרוב שמחת י״ט ראוי להתענות ביותר מ״ש בדפוס וכתב הב״י שב׳ וה׳ אין מתענים לכאורה מלת אי״ן ט״ס דתלמידים מתענים בניסן ביחיד או מפני שהבין הט״ז דלאחר פורים ב׳ וה׳ של כל השנה אי״ן מתענין כו׳:

והוי יודע שיש שינוי לשון בין הטור והמחבר בהטור כתב אין מתענין ואין מספידין לא זו אף זו עב״י והמחבר כתב אין מספידין ואין מתענין בציבור זו ואצ״ל זו והמעיין במ״ס פכ״א הג״ד יראה לפרש אין מתענין כל ניסן והתלמידים מתענין בה״ב (כפי׳ הטור) וע״ז בד״א ביחיד שרי לאחר פסח ובציבור לאחר פסח אסור שרוב בקדושה הא קודם פסח עד א״ח אף יחיד אסור דהם עצמם י״ט מלבד הבכורות והצנועים וא״ש דברי הטור במ״ש שאין מתענים עד א״ח היינו אף יחיד. והמעיין בב״י יראה לפרש כמ״ש ולשיטה דגורס ב״ה של כל השנה תלמידים מתענין אף קודם א״ח רק בציבור אסור והר״ב פוסק כטור וכאמור ואי״ה במ״א ג״ד יבואר עוד. ואמנם מ״ש הטור אין נופלין ע״פ עד א״ח קשה דשם מבואר כל ניסן: