פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תכט:א

שואלים עט״ז. אמר ההדיוט הכותב יש לי בכאן הרהורי דברים והנני פורטם בעזה״י. הנה בביאור אמרו בפ״ק דע״ז ה׳ ב׳ דדורשין בה״פ חיובא הוא משום קרבן (עב״י אע״ג ביקור ד״י די מ״מ כל ישראל שיהיו להם שהות צריך לדרוש ל׳ יום ומשה מזהיר עפ״ש היה סבור שמא יש הרבה שטמאים וי״ל בע״א ועב״ח בשם רש״ל ביקור די ד״י ושיהיה מובחר כו׳ קשה קצת בע״ז) והתוס׳ בע״ז ד״ה והתנן כתבו אע״ג גם עתה דורשין היינו ממ״ש במגילה ד׳ א׳ ד״ה מאי כו׳ דאפי׳ י״ט דורשין ל׳ שלא לחלק בין פסח לשאר יו״ט ואפ״ה דורשין בענינו של יום כ״ש פורים אלמא אף האידנא מחוייבין דרי״ל לאחר חורבן הוה וא״כ אין קושיא כלל דמשה תיקן שידרשו אף בי״ט עצמו אף דדרשו מקודם ל׳ יום חיובא הוא גם בי״ט וכדמוכח בסוכה עמ״א א׳ ואי״ה שם יבואר והמעיין בר״ן מגילה ובפ״ק דפסחים י״ל שכוונתו דשואלין ודורשין משמע שואל הדורש למה נצטוינו במועד ההוא ואיזה נס וטעם הדבר וז״ש שואלין ודורשין עשה כלומר יע״ש אבל שואלין ודורשין ל׳ יום ההוא ודאי דורשין בדיני פסח חיובא ושואלין היינו להיות שואל כענין בפ״ק דפסחים פי׳ הר״ן ז״ל אי לאו דהיו שואלים כענין כו׳ קשה דהם שאלו בזמנו למה נגרע וצ״ל דה״פ אי לאו דהשואל ל׳ יום קודם לא הוי שואל כענין לא היה משה משיב על פ״ש ש״מ דשואל כענין מקרי כה״ג. והב״י מדנפשי׳ הקשה כן וסיים וכן פי׳ הר״ן ז״ל היינו מלת שואלים. ובש״ע השמיט המחבר מלת דורשין ועי׳ ע״ש דכ״כ לפי תי׳ א׳ בב״י. ואה״נ דה״ה עצרת וחג שואל כענין הזה והט״ז ז״ל פירש דנ״מ לדינא ומש״ה כתב המחבר כן. ובח״מ סי׳ שמ״ו סי״ג לפני המועדים שדרך לדרוש הוי שאלה בבעלים ולא חילק בג׳ רגלים רק דרך כו׳. ובדברי קדשו של הלבוש כתוב לאמור דבפסח חטים כו׳ צריך ל׳ יום וכיון שדורשים באלו דורשים בכולם וזה שואלים כו׳ יע״ש עשה פירוש שואלים ודורשים דכיון דצריך לדרוש דינים הנוהגים קודם פסח תו השואל אז אף דבר דשייך בפסח הוי שואל כענין משמע עצרת וחג א״צ ל׳ יום וממילא הוי שואל שלא כענין ואיך כלל בח״מ שמ״ו סי״ג דמשמע זמן א׳ לכולם דהיינו ל׳ יום וי״ל קצת:

ומ״ש הט״ז הילכך קשה דודאי הטעם הוא דרמי חיובא עליה הואיל ושואלין כמ״ש בגמרא פ״ק מפסחים ו׳ א׳ אפשר דאין דרך הטור לפרש טעם כ״כ לכן אמר שבא ליישב לשון שואלין ודורשין מעצמו מה שצריך בו ביום והיינו שאלה שואל כענין אע״פ שהוא לפסח עצמו ונ״מ לממון הוא ודורשין לבו ביום ביקור עב״י יעויין ב״ח בשם רש״ל ועתה צריך כל ל׳ לענין יוצא בשיירא והא דמגילה משה תיקן לישראל שיהיו שואלין ודורשין בענינו של יום וכן פורים היינו לשאול ולפרש הנס והטעם שבעבורם כו׳ כמ״ש הב״י ז״ל וכנראה מהר״ן ז״ל משא״כ שואלין ודורשין ל׳ יום בדיני פסח היינו דרשא מה שצריך עתה וכאמור ושאלה מה שלעתיד למיהוי שואל כענין:

כתב הב״ח ז״ל בפורים עצמו דרשינן ט״ז דאדר וי״ד דניסן (ק״פ עד שתחשך זמנו) ופר״ח כתב דכ״ט הוי וע״פ הראיה לפעמים ל׳ ותו כו׳ פי׳ לבני י״ד י״ל דורשין ושואלין לאחר קריאת המגילה בשחרית הוי שואל כענין משא״כ לבן ט״ו השואל בי״ד ה״פ הוי שלא כענין דמהראוי לעסוק בהלכות פורים שלמחרתו ובלילה קורין המגילה. ודוחק לפרש דבריו כן. ומיהו ב׳ ששואלים בפורים י״ל נזקקין לשואל בה׳ פורים יותר וצ״ע: