פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב מא:א

הנושא עט״ז בגמרא בבא מציעא ק״ה יע״ש ועב״י וב״ח הסכים כט״ז בזה דכל שרוצץ אפילו בפחות מד׳ קבין אלא בסתמא ד״ק רציצה הוי ופחות לא והטור שכתב ד״ק אם רוצצות ואם לאו היינו שאין מניחין על התפילין אלא מן הצד. ומ״מ פירש הב״ח דברי הטור בע״א דסתמא כתב מטפחת אסור ולא פירש דוקא אם רוצצות והמחבר פסק כר״מ ז״ל פ״ד מתפילין הכ״ג דסובר ר׳ שילא חולק ואפי׳ מטפחת אסור (וסובר ריבעא דריבעא כלומר דבר מועט ואין שיעור כלל) והר״ב בהג״ה חולק ואמר דתרוייהו הלכתא כי משוי איירי במקום שדרכן להוציא בראשו בעינן ד״ק ודבר שאין דרכו אפי׳ כ״ש אסור עד״מ הביאו המ״א וא״ש. ומה שלא כתב וי״א הואיל ואין מפורש בהמחבר שחולק ואמנם קשיא לי אמאי השמיטו הר״מ והמחבר הא דר״ח המוציא זבל על ראשו אפי׳ שאין מונח כלל על מקום תפילין אלא לצדדין אסור משום גנאי וביזיון והטור הביאו. ודע דמשוי על ראש״ו הוא ל״ד דד״ק אף בשל יד נמי אסור דרוצצות אלא בפחות מד״ק להמחבר דטעם משום גנאי בזה בשל יד מכוסים שרי וכאמור ולהוציא זבל בראשו ואין עליו כ״א תפילין של יד פשיטא דשרי עב״ח ע׳ אבל להוציא זבל על היד אפשר אף שהם מכוסים בבגדיו איכא בזיון תפילין עב״ח. כתב א״ר בשם ס״ח סי׳ תע״ו דאין להניח משא בין אצילי ידיו דמפסיק בין תפילין ללב אבל בגדיו לא הוי הפסק בזה עמ״ש במ״א בזה בע״א וכאן אין להאריך: