פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב מ:ד

ואינו עט״ז האריך ומ״ש בסמ״ג לכאורה יראה שצ״ל הרמב״ם פ״ד מתפילין הכ״ד אם הניחם כת״כ בין כר לכסת מותר ואפי׳ אשתו עמו במטה מל׳ במטה מורה דבלא כת״כ אפילו רק אשתו במטה ואין משמש עמה אסור דשמא ישכח כו׳. ובחידושי לברכות כתבנו מזה וכאן אקצר כי שם כ״ג ב׳ דפריך לשמואל דמתיר באשתו עמו דתניא אשתו עמו אסור דלמא אשתו במטה ואין משמש החמירו מראשותיו יותר מאם הם בבית דבבית כל שאין משמש שרי וא״צ כת״כ במראשותיו איכא בזיון טפי באשתו עמו במטה וצריך כת״כ ושמואל מיירי כת״כ בהכרח דלב״י אשתו עמו משמע משמש עמה ואם כן מה קושיא מברייתא והבן ואין להאריך ועיין בנ״ץ בזה: