פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שסג:כא

אלא עט״ז עירובין ח׳ ב׳ משמע דאף אי רוצה להשתמש רק נגד הקצר אפ״ה אין מניחין הקורה באלכסון דיטעו ומשמשו בארוך נגד הארוך וגם אין היכרא כל כך כשהוא מונח באלכסון ועוד דקורה על גב כותלי המבוי בעינן ובאורך לאו על גב כותלי המבוי הוה דאסור להשתמש שם וז״ש רבא אין מניח אלא נגד הקצר ולא אמר אין משתמש רק נגד הקצר וא״ש לתי׳ הא׳ בתוס׳ ד״ה מניח לרבא למה לי הטעמא דלא הוי היכרא תיפוק דלית מחיצות ועת״ח הביאו התו״ש. ומ״ש הט״ו דלכאורה תוך המבוי אפי׳ באלכסון שרי היינו כשאין באלכסון יותר מעשר וראית דיותר מעשר אף לרב כהנא אסור ה״ה לרבא תוך המבוי כה״ג (ומלת אלא באלכסון א״צ להגיה וה״פ אלא צריך עשר מצומצמות ולא יותר) ובזה יתיישב מ״ש הרי״ף ז״ל יותר מעשר כ״ע מודים דנ״מ תוך המבוי כאמור ועב״י וכתב הט״ז דמלשון המחבר והטור משמע תוך המבוי אף שיש יותר מעשר באלכסון שרי להניח הקורה באלכסון דאל״כ היה לומר תחלה תוך המבוי מותר באלכסון ואח״כ לכתוב צ״ה מותר נגד הארוך והקצר ומ״מ אין שוים דקורה תוך המבוי כשרוחב פתח המבוי יותר מעשר אמות ודאי לא מהני אף כשכותלי המבוי שוים וצ״ה מהני רק כשיותר מעשר באלכסון הוא דשרי תוך המבוי בקורה ועתו״ש. וב׳ לחיין כתב דאין כאן ספק כלל ודאי אין מתיר רק נגד הקצר בהעמידן בסוף המבוי דלא כב״ח ועמ״א אות ל״ב ומ״ש דכנגדו רה״ר י״ל לחי מחיצה והוי שלש מחיצות מצד הארוך והפרצה ברוח רביעית לא הוי במילואו וכ״ש לכרמלית כה״ג ומ״מ י״ל אף בפתוח לכרמלית לא מהני ב׳ לחיים באלכסון דלחי הקצר כאלו מחיצה שם נכחו ביושר ותו לית כלל נגד הלחי הארוך שם היתר ועיין אות כ״ג: