פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שסג:כ

שמא עט״ז בעיר מוקפת נהר גבוה שפתיו י״ט דהוי מחיצה וקנו מהשר כבסי׳ שפ״ב דלא לאסור עכו״ם העלה דאסור והביא גמרא עירובין ח׳ א׳ איסור לא אמר דקיימא מחיצות והעלה דאף בשאר ימות השנה בקיץ אסור לטלטל בעיר ע״ש הנהר אטו בחורף שהמים נקרשים ואפשר שכיח טפי מיעלה הים שרטון דל״ג לדיעה א׳ משא״כ כאן ומיהו אם יש מקום מדרון שרי כו׳ ובמ״א ל״א בשם המ״מ משמע אף שיש מקום מדרון אסור יע״ש והט״ז סובר אף להמ״מ כל שיש מקום מדרון תל המתלקט י״ט מתוך ד״א שרי והמ״א בימי החורף אוסר ובימי הקיץ אפשר דמתיר ואי״ה שם יבואר ומיהו בשאר נהרות לשרטון לא חיישינן ומש״ה התיר ביש תל כו׳ עמ״א. והנה בחששא שרטון י״ל דרבנן ל״ג כ״כ משא״כ נקרשים ורבים עוברים שם הוי רה״ר ממש יש למיגזר טפי וע׳ בשמ״ה בט״ז ו׳ ומ״א ז׳ דמקילין לומר דהאידנא כרמלית ומ״מ בצירוף דעת הר״ב כאן י״ל. והנה י״ל מ״ש רש״י ז״ל שרטון כרוחב פרסה כפי׳ המ״מ ויטלטלו ושם בים והוי מוקף שלא לדירה כמ״ש המ״א אות ל״א ומרימר דפסק לסורא באוזלי י״ל דסובר שפיר לא חיישי׳ לשרטון שמא יטלטלו ממבוי לשרטון כי לא הורגלו בכך ולא יבוא לכך משא״כ בתוך העיר יטלטלו כדמעיקרא שהורגלו חיישינן שפיר כו׳ וסורא לא היה מדרון י״ט במשך ד״א וחשש שפיר שמא יטלטלו בעיר כדמעיקרא ופסק באיזלי ולפ״ז איך שיהיה עכ״פ כשיש מדרון שרי וזה שהביא הט״ז ז״ל פי׳ המ״מ ורש״י כרוחב פרס״ה לכוונה מיוחדת הביא כן וכאמור ואי״ה במ״א יבואר עוד. וע׳ שו״ת כנסת יחזקאל סי׳ ב ושאר סימנים האריך בכאן יע״ש. ועמ״א שס״ה אות ט׳ וא״ר כאן אות ל״ה ולענין עיר שסביבה חריץ עמוק י״ט ורוחב ד״ט הוי מחיצה גמורה להעיר עשו״ת ח״צ ז״ל סי׳ ה׳ ו׳. וע׳ סי׳ שע״ב במ״א כ״ט כל שרוחב החריץ פחות מד״ט נוח לפוסעו ולא הוי מחיצה לעיר. ואם יש גשרים רחבים יותר מי״ט צריך צה״פ דוקא ואי״ה בשס״ה יבואר במ״א וכאן אין להאריך ודע דנהר המקיף או תל סביב לעיר הוי קרפף יותר מב״ש עמ״א אות ל״ח כ׳ אלא די״ל שיש גשרים רחבים יותר מי׳ אמות בטל המחיצה סביב העיר ואח״כ שעשה צוה״פ במקום הגשר כבסי׳ שנ״ח ס״ב הוי מוקף לולי מטעם דתקרה ולפ״ז במקום שאין הגשר רוחב י׳ אמות בלא״ה אסור לטלטל בעיר ואי״ה במ״א יבואר עוד: