פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שנד:א

אם עט״ז אמר פירוש הבור עצמו דאם הבור רחוק דע״ד מרה״י רק החוליא ממעטו אז אם אין גובה חוליא ג״ט הוי מקום ההוא רה״ר כבסי׳ שמ״ה מבואות המתקצרין כו׳ וערש״י עירובין צ״ט ב׳ ד״ה אי נימא. והגיה בב״י ואי״ן גבוה ג׳ ובנהר שלום הגיה בכ״ף הדמיון עמ״א פירשתיו יע״ש ומבואר בכאן מרה״י לרה״י דרך אויר רה״ר היינו תוך י״ט אסור להוציא ולזרוק מזה לזה ופטור אבל אסור ועמ״א שנ״ג ב׳ אבל הלבוש כאן כתב דמותר לזרוק מרה״י לרה״י דרך אויר רה״ר וכאן במלוי המים דמיא להושטה ולמעלה מי״ט שרי מבואר מלשונו דהושטה ממש לא הוי דאגדו בידו אלא דגזור אטו אין אגדו בידו ודוקא תוך עשרה הא למעלה מעשרה ומושיט גופא חידוש הוא למעלה מעשרה כמו שיראה הרואה בחה״ר ריש פ״ק ור״פ הזורק יע״ש ל״ג חז״ל אגדו בידו ועא״ר ועמ״א ג׳ ואי״ה שם יבואר ועדיין צ״ע ומ״ש הלבוש עוד דרך רה״ר או כרמלית הוא ממ״ש הב״י בשם הריטב״א ז״ל בקרן זוית הסמוכה לרה״ר ובגמ׳ משמע דוקא דרך אויר רה״י דגזור אטו יוציא מרה״ר לרה״י לא דרך כרמלית דהוי גזירה לגזירה וקלוטה לא כמי שהונחה דמיא ולפ״ז למ״ד עתה לית רה״ר או שיש כרמלית מפסיק בין הבור ורה״י צ״ע בזה ועמ״ש באות ב׳ עוד מזה: