פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שנג:א

ואם עט״ז שבת דף צ״ז א׳ עירובין פ״ה א׳ ובשבת פירש״י מגבוה לנמוך או להיפוך ובעירובין פירוש מנמוך לגבוה (מלת שמא קאי דלמא מגנדר) ומסתימת הפוסקים אף מגבוה לנמוך אסור ובסעיף שאח״ז בגב רחב שרי מניח הא זורק לא. ודע דהא דשרי לזרוק למעלה מעשרה עמ״א ב׳ הא מושיט אף למעלה מעשרה בב׳ דיוטאות פטור אבל אסור דגזרינן אטו דיוטא אחת עיין ר״פ הזורק ובתוס׳ שם. ובר״מ פי״ג הי״ט יע״ש ועסי׳ שמ״ז במ״א אות ה׳. ואם גג א׳ מחיצות ניכרות והשני בולט אסור לזרוק מרה״י לכרמלית עסי׳ שמ״ה סי״ו:

ועיין בר״מ ז״ל פי״ג הי״ו מרה״ר לרה״ר ורה״י באמצע פטור והיינו אבל אסור ועבמ״מ שם והתם ליכא שבות כ״א תוך עשרה דעירוב ל״ש מרה״ר לרה״ר ובפט״ו ה״ה שני בתים כו׳ למעלה מי״ט הזורק פטור לומר דלפעמים אסור בלא ערבו או בנמוך וגבוה הא למטה מי״ט אסור אף בעירבו ומ״מ קשה איך שייך לישנא דפטור והוא שעירבו דבלא עירבו נמי פטור ואסור והיל״ל מותר לזרוק והוא שעירבו ועא״ר אות ב׳ ובמעשה רוקח להר״ב מסעוד ח״י ז׳ל רקח הגיה תיבת פטור יע״ש ועמ״א ואי״ה יבואר עוד שם: