פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שמו:א

וחכמים עט״ז. כרמלית ד״ת מקום פטור וחז״ל החמירו בו חומרת רה״ר וחומרת רה״י וכרמלית דרבנן קרפף ותל יותר מב״ס מ״ה רה״י גמיר ומדרבנן כרמלית עיין ג׳ ומ״א א׳ וחורי כרמלית בשמ״ה סי״ז מפולשים לאו ככרמלית כאן בקרפ״ף כרה״י הם:

ודע דמושיט מרה״י לרה״ר הוא מעין הוצאה והכנסה אמנם מושיט מרה״י לרה״י ורה״ר באמצע דחייב מוזכר בריש הזורק ובר״מ ז״ל פי״ג הח״י אפי׳ למעלה מי׳ משמע כ״ש למטה מי׳ וערש״י שבת ד׳ ב׳ ד״ה זורק ממושיט כו׳ ובתוס׳ שם ג׳ ד״ה בעשותה בשם ירושלמי ר״פ הזורק דמושיט מרה״י לרה״י ורה״ר באמצע אין חייב אלא א״כ המושיט הושיט לתוך יד חבירו הא הושיט על רה״י לחוד פטור וכ״ש כשחבירו מקבל ממנו יע״ש ובר״מ ז״ל לא נזכר מזה דבר. ויש לספק אי גזרו מושיט מרה״י לרה״י דרך כרמלית מדרבנן למעלה מעשרה די״ל מושיט למעלה מעשרה חידוש הוא כמ״ש בחה״ר אין לך בו אלא חידושו ול״ג ביה רבנן ואף למטה מעשרה ובחדושי כתבתי מושיט למטה מיו״ד אע״ג דלאו חידוש הוא אפ״ה בשתי דיוטאות פטור דיו לבא מן הדין להיות כנידון דיליף מלמעלה מעשרה שהיו במשכן. ומעביר ד״א וזורק ד״א ברה״ר הלכתא גמירי לה בר״פ הזורק ועשו סייג לכרמלית ואף די״ל כי דרשו חז״ל משמרת למשמרת בתורה שבכתב לא בע״פ האי לאו בע״פ מיקרי כמ״ש הר״ן ז״ל פכ״ג במשנה אבות מלאכות דמעביר בכלל הוצאה הוא יע״ש ובמ״א כתבנו מזה: