פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שמה:יא

וכל זה עט״ז והלכה כדיעה א׳ ועסי׳ שמ״ו ומיהו אם עמוד שאין בו דע״ד וגבוה יותר מעשרה הוי מקום פטור דכרמלית אין תוספת יותר מעשרה ובמ״א אי״ה יבואר עוד:

והנה מה שכתב המחבר בסי״ח גדר כרמלית עד עשרה הא למעלה מעשרה לא ערש״י שבת דף ז׳ מוד״ה דעד יו״ד פני לבינה וסובר באין מסויים לא בעינן דע״ד או קולט ולהר״מ למטה מצא מין את מינו ועא״ר כאן בזה יע״ש ודע דכרמלית דרבנן כקרפף ותל (כבסימן שמ״ו במ״א א׳) רה״י הוא מ״ה ועולה עד לרקיע ולענין מצא מין את מינו וניער יש לספק קצת בכרמלית דרבנן ועסי׳ שמ״ו:

גם הא דבור עמוק עשרה ורוחב דע״ד הוי רה״י יש לעיין אי אויר רה״י בזה עולה עד לרקיע די״ל דהתם מחיצות גוד אסיק משא״כ בקרקע עולם א״ד חוד הפנימי גוד אסיק ובים כה״ג בור עמוק עשרה ורוחב דע״ד עמ״א י״ד ונקרש ע״פ הים כולו אי אמרינן גוד אסיק כה״ג וצ״ע בכל זה. ומה שכתב רש״י שבת ז׳ קרפף לרה״ר כו׳ היינו כמ״ד דקרפף לאו רה״י מ״ה עירובין ס״ו מתיב כו׳ ומשום דאמר אילימא דאי מחיצה עשרה פירש כן ועתוס׳ שם ובתו״ש בסימן שמ״ו הביא מה שכתב רש״י בשבת פרק שני רשויות יע״ש:

שמעתי מהרב מויטקאב מק״ק בראד נכד רבינו הגאון הב״ש בשם הרב הגאון מוהר״י אב״ד דק״ק דיקלא מ״ש בגמרא ל״ק בזמן שישראל שרוין במדבר להיפוך כמ״ש התוס׳ בחולין כיסוי הדם בזמן שהיו במדבר היו מצמחת. דאין רשות להלך ברה״י בזה״ז רה״ר וכמ״ש הרמב״ם ז״ל כ״מ שיש רשות להלך וא״צ ס׳ רבוא ודפח״ח וש״י: