פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שמה:א

מקום עט״ז שס״ג ס״א בט״ז א׳ ועמ״א כאן אות א׳ ולחי עסי׳ שס״ג ס״ח מאשירה נמי שרי וא״ל הא אסור בהנאה וי״ל דל״ד מצות לאו ליהנות נתנו ה״ה כדומה לזה דכל שאין הנאה גשמיות לחסות מזרם ומטר לאו הנאה אלא גזירה הכתוב דבעינן רה״י גמור עושין באיסורי הנאה וער״ן פ״ג דר״ה להרז״ה בדרבנן מצות ליהנות נתנו י״ל דסובר לחי מחיצה ומ״ה צריך לחי ולענין י״ט אי שייך דין כרמלית י״ל לרש״י ביצה י״ב א׳ אבנים מדרבנן אסור הוצאה י״ל ל״ג גזירה לגזירה כרמלית בי״ט ולתוס׳ שם דלוקה מ״ה יש דין כרמלית בי״ט עמ״א תקי״ח אות ג׳ אסור פי׳ דלוקה כתוס׳ ואי״ה שם יבואר ועמ״א כאן ז׳ לדידן לית רה״ר א״כ מוכח דבי״ט דאסור דלוקה או דאפ״ה גזרו ועמ״א שם אות ב׳:

רשויות וקרפף שלא הוקף לדירה יותר מב״ס בשמ״ו ס״ג ונכלל כו׳ עתוס׳ שבת וי״ו א׳ ד״ה ארבע ובתו״ש כאן והנה לטלטל מקרפף לרה״י ממש י״ל שרי וי״ל אסור מה״ט גופא להוציאו מרה״י דלא לטלטל ביה בד״א ועתוס׳ עירובין ס״ז ב׳ ד״ה ומאי הוכיחו דל״ד מקרפף לים ה״ה מקרפף לכרמלית אחר דאל״כ יש ה׳ רשויות אע״ג דהונח להם בשבת וי״ו קושיית הרשב״א דנכלל כו׳ משא״כ כה״ג הרי חלוק קרפף מכרמלית ומוכח נמי דמקרפף לרה״י אסור דאל״כ עדיין יש ה׳ דחלוק מכרמלית ואי״ה בשמ״ו ס״ג יבואר עוד בזה: