פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב לב:ב

כולם עט״ז עי׳ לקמן סעיף ל״ח ובט״ז ל״ב וסעיף מ״ז והעיקר בש״י אות א׳ בית א׳ אפי׳ דיעבד מעכב וא״י אם הניח בד׳ בתים (עסי׳ מ״ב) אבל הפרשיות מצוה לכתחלה להיותן בקלף א׳ כמו שאות א׳ בחוץ כן בפנים ודיעבד כשר והמנהג לדבקן כבסעיף מ״ז ובש״ר צריך ד׳ בתים לטטפת טט כו׳ ויבואר אי״ה לקמן:

ומ״ש הש״ע בס״ג אם זרק זהב מעביר ואע״ג כ״ז דלא מעביר פסול לא הוי שלא כסדרן כיון שאין כותב כ״א מעביר ונשאר תחתון ממילא. ובא״ר ה׳ כתב בדיו וזרק זהב וחיפה דיו עליו אפ״ה פסול דאל״כ יש תקנה לאזכרות יע״ש וי״ל כשמעביר דיו על מקצת אות ועדיין לא השלימה נמי הוי כמוחק. וממ״ש הנ״י הביאו הב״י זרק זהב על אזכרות ע״ג דיו וכב״י דמש״ה נקיט אזכרות א״ל מנא ליה ואזכרות נקיט דשאר אותיות מעביר דיו וי״ל דהנ״י לאו מכח קושיא כתב כן די״ל כתב אס״ת קאי כפירש״י בשבת ק״ג ב׳ ד״ה כתבה כשירה לס״ת ושם שאר אותיות תיקן לגרור ולכתוב ובאזכרות אסור ועב״ח כאן. עי׳ לבוש י״ד רע״ז וס״ה ובש׳ך ו׳ וכבר יש לתרץ דחיסור לשון יש שם דשאר אותיות מהני גרירה. גם מ״ש שם דאם גריר וכותב בדיו היינו בכתב זהב משא״כ זר״ק זהב מעביר ונשאר הדיו כמ״ש כאן. שוב ראיתי בא״ר כאן אות ו׳ ז׳ הרגיש בזה יע״ש ולפ״ז בתפילין זר״ק יש תיקון לא כתב והנה מ״ש כאן כמוחק השם דמוחק ממש לא הוי דנשאר כתב תחתון ומשמע מכאן אפי׳ זרק זהב שלא בקדושת השם אסור למחוק דלא כש״ך י״ד רע״ו י״ב יע״ש וצ״ע. עמ״ש באות ט״ו מזה ובמ״א אות ל״ח. עוד אשוב אל מ״ש באות א׳ להצטרף פרשה מתפילין אחרים בספק הט״ז בי״ד רפ״א א׳ ור״ץ א׳ בשם התוס׳ מנחות ל״ב ד״ה דלמא דמכשרי שלא כסדרן פרשיות שאין סמוכין בתורה ולדידהו קדש אחר והיה כי יביאך פסול סמוכות אבל אחר שמע והיה אם שמוע אין סמוכות וכשר וכן שמע אחר והיה אם שמוע כשר כמו קראה למפרע בק״ש (לקמן סי׳ ס״ד) לפ״ז הפרש יש קדש והיה כי יביאך פסול בספק אבל שמע והיה אם שמוע הוי ס״ס שמא נכתבו כסדר ושמא הלכה כתוס׳ דאין סמוכות וכשר אלא שמאחר דבש״ע כאן וי״ד רפ״ח לא זכר כלל דעת התוס׳ פשיטא שאין לחשוב ס״ס כה״ג וכמ״ש בי״ד בהנהגות או״ה יע״ש ובסי׳ ס״ד כתבנו מזה: