פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שיט:ג

ואפילו עט״ז הביא דברי הטור אבל בש״ע משמע דפסולת מרובה מקילין ובורר האוכל לאלתר ולא בטל לגבי אוכל שהרי בתק״י מתיר אפילו בי״ט כ״ש בשבת וצ״ע מ״ש בב״ח בזה יע״ש ומ״ש ולוזים כו׳ עסי׳ תק״י בט״ז ומ״א אות ג׳ ד׳ דלדידן אין נ״מ בזה וקליפתן פסולת הוי ואסור לברור הקליפה מאוכל ביד לאלתר יע״ש. עוד הביא דברי הב״י שצדק הב״י בשניהם ומ״מ לענין דינא ודאי הוא כמ״ש הב״י דמותר אחר הברירה ליתן אפילו לנפה וכברה אף בשבת כל שהברירה ביד לאלתר. וטלטול נפה וכברה אף בשבת וי״ט לצורך גופו או מקומו שרי ככל כלים שמלאכתו לאיסור כבסי׳ ש״י יע״ש:

הא דאסור לברור הפסולת מאוכל אפי׳ לאכול מיד דרך ברירה הא להסיר עליו המעופשין מירק בסכין זהו לאו דרך ברירה רק לתקן המאכל ועיין מ״מ פ״א מה׳ שביתת עשור י״ל קניבת ירק כה״ג מיירי עליו העליונים שע״ג הייבטל קרויט ושלאטין. במ״א אות א׳ כתבנו דאם בירר המאכל נאסר דאיתעביד איסורא יראה אף בירר פסולת מאוכל כ״ה ואם הפסולת ראוי לאכול ע״י הדחק ורוצה עתה לברור הפסולת ולהניח הטוב אחר זמן ודאי שרי לברר הפסולת שרוצה שאסור עתה לאכול ואפשר לברור המאכל שרוצה להניח אחר זמן ומיהו זה טעות דאוכל מאוכל לאו ברירה במין א׳ רק להט״ז אות ב׳ י״ל שזה אסור: