פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שיט:יג

מ״ש הט״ז תוס׳ פרק כלל גדול ע״ד א׳ ד״ה היו צ״ע דשם עיקר דגרס שנ״י מיני דלא כרש״י דמשמע דב׳ מיני אוכלין ל״ש ברירה אלא אף ב׳ מיני אוכלין שייך ברירה. אלא דהט״ז ז״ל לשיטתיה באות ב׳ דבמין א׳ נמי שייך ברירה וא״כ אין שייך לומר דהתוס׳ נקטו דגרס שני דלא כרש״י דאדרבה אי גרס מיני אוכלין א״ש טפי ואצ״ל רבותא ואוכל מאוכל שייך ברירה אף במין א׳ מה שאין רוצה לאכול עתה ש״מ דעיקר כוונת התוס׳ דאוכלין גרס או דבאין אוכלין ל״ש ברירה דזה א״א במשכן ברירה סימנים אלא רבותא אף באוכל מאוכל מה שאין רוצה הוי פסולת עמש״ל מזה יע״ש:

על עט״ז בתק״ו אות ג׳ יע״ש וצ״ע דלכ״ע כאן אסור בשבת דהוי בורר פסולת מאוכל אף לאלתר אסור כבס״א וי״ט מותר ברירה עסי׳ תק״י. ועסי׳ ש״ך בט״ז ב׳ יע״ש:

והנה משמע דכל שאין בורר לגמרי אוכל מפסולת אלא מניח קצת אוכל עם הפסולת וכן יניח קצת פסולת עם האוכל יכול לברור כל היום בענין זה. והא דבורר בגרוגרות חייב שלא היה אוכל בפסולת כ״א גרוגרות ובורר הכל. וי״ל כל שיש חיוב חטאת אסור עכ״פ מדרבנן כה״ג וכל היכא דאי בורר הכל לית חיוב חטאת או כשמניח מקצת ל״ג כמו שופך מכלי לכלי וכדומה עמ״א אות ט״ו ואי״ה שם יבואר עוד: