פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שיט:י

ולרמב״ם עט״ז פירש דברי הר״מ ז״ל פ״ח הי״ד באופן זה דזעירי דאמר מים צלולים במשמרת מותר כפשטה הא עכורים לא היינו דוקא צלולים ביותר והכל שתו כך רק רוצה להפריש קסמין שנפל שרי במשמרת הא עכורים קצת אף דרובא דאינשי שתו כך אסור במשמרת ובסודרין שרי וז״ש בסודרין שיהיו צלולים ביותר דהכל שתי כך ופריך מרשב״ג דיין עם שמרים שרי במשמרת ומשני בין הגתות דהכל גוף א׳ הא באין גוף א׳ שכבר נפרשו השמרים מיין אף דרובא שתו כך אסור במשמרת והנה המחבר שסיים יין מגתו מותר דסודר הוא לדעת הרמב״ם הא לט״ז יין מגתו אף במשמרת שרי דסובר משמרת האמור בדזעירי ורשב״ג בדוקא הוא (דאל״כ לא מקשה מזעירי לרשב״ג) והר״מ ז״ל גופא כ״כ בפ״ח ה״ד דיין מגתו בסודרין שרי משמע במשמרת אסור א״כ בהכרח דמשמרת דזעירי נמי ל״ד אלא לשמר בסודר וצ״ע בזה עמ״ש אי״ה באות יו״ד:

ויין מגתו עט״ז לי העני יש בכאן קצת קושיא ולמאן קאמר לה ז״ל לדעה א׳ אף במשמרת שרי כל שרובא משתמשין כך ולהרמב״ם כל שנפרש ואין גוף א׳ אסור בסודר כ״א יין שעדיין לא נפרש וגוף א׳ שרי בסודר דוקא ולא במשמרת וכדכתיבנא באות ט׳: