פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שט:א

בכניסת עט״ז הנה מפה עליונה אם אין עליה כלים של היתר וכדומה י״ל מקום העמדת הכר הוי בסיס ושאר מותר לקפל שאין צורך בשאר לבסיס אבל לאחר שמסלק הנר ע״י עכו״ם להגביה כל המפה י״ל מקום הנר בסיס ומפה תחתונה שיש היתר עליה שפיר דמי דהוי בסיס לאיסור והיתר ועסי׳ רע״ט ורע״ו אף בנר שמן אין הנר מוקצה רק מטעם בסיס וי״ל בכיסוי אבן ל״ש איתקצי ביה״ש דאי בעי מנער ביה״ש משא״כ נר ל״ש זה דצריך בלילה נר שבת חובה ושפיר איתקצי לכולי יומא ועסי׳ רע״ט. ואבן שע״פ חבית במניח נעשה החבית בסיס אע״ג דיש יין בתוכו כפירש״י שבת קמ״ב ב׳ ליטול יין מן החבית מ״מ למעלה שם אין החבית משמש ליין כ״א בצדדים ולמעלה ישמש רק להאבן הוי בסיס וז״ש הלבוש על כלי ריקן ועא״ר אות ט׳ בסופו ועתו״ש ועסי׳ שי״א בט״ז אות י׳ ומ״א כ״ג דאין חילוק בין אוכלים לכלים רק אם הוא בסיס ומשמש למוקצה אז אסור אף בהסירו המוקצה ואם המוקצה משמש להיתר לא הוי בסיס אף שמונח עליו ואי״ה שם יבואר עוד. ושם כתב הט״ז לכל הפחות לטלטל המנורה טלטול מן הצד ובאמת אף להדיא שרי כשאין נשאר נר או שמן המנורה דכלי ומלאכתו לאיסור שרי לצורך מקומו אלא דאמר לכל הפחות טלטול מן הצד פשיטא דשרי. ויניח החלות קודם ביה״ש ומונחים עד בקר לאחר סילוק הנר: