פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שח:כה

ואפי׳ עט״ז שבת מ״ז א׳ ותוכן כוונתו דלקולא דוקא בגדי עניים לעניים שלש אצבעות ואף העשיר בבית העני גרור אחר בע״ה העני ושרי לטלטל אותו הא עשירים שחוץ לבית אין מטלטלין שלש על שלש דלא חזי להו אבל לחומרא שלש על שלש בבית העשיר אסור לטלטל אף לעניים שחוץ לבית העשיר וז״ש הר״ן ס״פ כירה מהא שמעינן כו׳ והא פשיטא הוא דמדפריך קרטין מי חשיבי ולא היה לרבי רומנוס לטלטל משום עושרו של רבי אלא דמהא שמעינן דאף חוץ לבית אסור דמוקצה לבע״ה מוקצה לכל העולם וכמ״ש הר״ב בס״ז דהושלך לאשפה אף לעניים משמע אף שחוץ לבית אסור דבתר בע״ה שהיה שלו אזלינן. והנה התוס׳ בקכ״ז מחלקין בין היכא דאיסורא רביע עליה אז אין הולכין אחר בע״ה ומש״ה תרומה ביד ישראל בעליו שעדיין לא נתנו לכהן אפ״ה שרי הואיל וראוי לכהן וה״ה דמאי מה״ט שרי דחזיא לעניים ולרווחא אמר שם דאי בעי מפקיר כו׳ ואף דאין דעתו ליתן לאחר הואיל וחזי ליה לאחריני ומה״ט פירות חוץ לתחום בשכ״ה ס״ח מותר בטלטול אף למי שהובא בשבילו הואיל וחזי לאכילה לאחריני. משא״כ דבר שאין ראוי לשום אדם כ״א לכלבים ולחיה אם דעתו למשדייה ליה שרי בטלטול ואם לאו אסור ע׳ אות ך׳ ואם הוא שרי לעכו״ם דינו כמו לחיה אם דעתו ליתן לו שרי וא״ל אסור ועמ״א תמ״ו אות ג׳ בחמץ בשעה ה׳ או חלבים יע״ש וא״כ י״ל דוקא בדעתו ליתן לעכו״ם שרי הא לא״ה אסור ופירות טבל ודמאי ותרומה טהורה ער״מ ז״ל פכ״ה הי״ט וך׳ ושם נאמר דמאי הואיל וראוי לעניים כו׳ וסובר לרווחא דמילתא נקיט וטבל י״ל אע״ג דרצה ליתן לעכו״ם אסור דאסור בהנאה של כילוי אסור. ועמ״א אות ע״ט ושם יבואר עוד אי״ה וכאן אין להאריך:

דיני בסיס אי״ה יבואר בסי׳ ש״ט וש״י ס״ח בזה:

משקה שכר בצלוחית מעורב עם שמרים אין ראוין כלל לשתייה ל״מ בשבת אחר שיצללו אין מוקצה לח״ש אפילו ביה״ש כגמרו ב״א וסתם קדירות רותחת ומיהו בעודו כך אין לו דין אוכל בסעיף ד׳ רק מחמה לצל והבן: