פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שג:ח

ואם עט״ז אזיל לשיטתי׳ באות ז׳ כי המחבר כאן בש״ע ס״ט וסט״ו (בט״ז י״א) פוסק כתו׳ ורא״ש דתכשיט אפי׳ מעמדת קישוריה אסור דמחוי׳ ול״ד לטוטפת וסנבוטין דמגלי׳ מיד משא״כ בתוחבת בצעיף הוי כבירית וכבלים כו׳ וא״כ חייבת חטאת נמי אף באינה נקובה מדפריך שבת סמ״ך א׳ למאי חזי׳ בשבת והיינו חיוב חטאת כפי׳ התו׳ בד״ה למאי יע״ש וא״כ היל״ל חייבת חטאת כמו בנקובה הוי דרך הוצאה בכך כמ״ש באות ז׳ אף באינה נקובה ועמ״א ז״ח ועיין רא״ש פירש בשבת למאי חזי׳ שתוכל לצאת בה והלא אין תכשיט ובתו׳ ד״ה למאי פירשו והוי משוי דחייבת חטאת אבל מרא״ש משמע דמפרש למאי חזי׳ דמאי ס״ד שתוכל לצאת בה דאיצטריך לאשמועינן דלא תצא ועיין פני יהושע ובחמד משה וא״כ אין ראיה דחייבת חטאת בחולקת שערה ואין מעמדת קישוריה באין תכשיט די״ל דהוי שלא כדרך הוצאה ול״ד לנקובה דהוי אומן דרך אומנתו עיין מ״א ז׳ והביא דברי הטור ופירשן דלכאורה בבא דסיפא ולא מצא באינה נקובה ואם יצאה פטורה היינו באין מעמדת קישוריה והלא כבר אמר כן בריש׳ ובב״י כתב דכבר נתבאר היינו דבאמת כפול הוא וזה לשיטת רש״י אבל למ״ש הט״ז באות ז׳ וח׳ דהטור כרא״ש ותו׳ דבתכשיט אף במעמדת קישוריה אסור כל היכא דלא מגלי׳ מי״ד שערה בטוטפת וסנבוטין התפורין בסבכה כבסעיף ב׳ א״כ א״ש דתחלה אמר לא תצא במחט שאינה נקובה באין מעמדת קישוריה אפי׳ בתכשיט דפטור אבל אסור ובאין תכשיט חייבת חטאת (כפי׳ התו׳ ד״ה למאי משאוי הוא) ומעמדת קישוריה מותר קאי אחלוקה דאין תכשיט ונקובה חייבת חטאת קאי אהכל אף תכשיט ומעמדת קישוריה דאין דרכה בכך למיהוי תכשיט בנקובה כמו טבעת שיש חותם דאין דרכה בכך והדר אשמועינן באינה נקובה ובמעמדת קישוריה ותכשיט אסור דלמא שלפא כתו׳ ורא״ש וא״ש הכל דברישא מיירי באין מעמדת קישוריה וכאן אשמועינן אפי׳ במעמדת קישוריה בתכשיט אסור דלמא שלפא כאמור ואין כאן דברים כפולים והט״ז קיצרו שהיה להם לבאר באינה נקובה ואין תכשיט ואין מעמדת קישוריה חייבת חטאת ג״כ וקיצרו כו׳ זהו כוונתו ז״ל בכאן. והביא דברי סמ״ג ופירשם דיש חילוק בין מתגלת שערה מיד או לאו ופירשתיו יפה בט״ז אות ז׳ ובמ״א ז״ח יע״ש. כי בגילוי שער מיד דמי׳ לס״ב בטוטפת וסרבוטין שתפורין בשבכה שרי בתכשיט כו׳ והקשה כעין קושיית התו׳ ד״ה ותיהוי יע״ש ובחדושינו הארכנו וכאן אין להאריך ואי״ה באות י״א ומ״א י״ב וט״ז אבאר עוד: