פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב שג:ז

מעמדת עט״ז הביא דברי התו׳ שבת סמ״ך א׳ והתו׳ חולקין שם על רש״י בכמה דברים ומה שעושה כאן לענינינו הוא זה דלרש״י כל לצניעותא לא שלפא אף אם הוא תכשיט כמו בירית יוצאין בה ובכבלים דלא יוצאין בה לרש״י הוא הטעם דאם שלפא אחת עדיין נשאר אחד ויחזיק בתי שוקיים או דכבלים יש בהם שלשלת ואין קבוע בהם חיישינן דלמא שלפא שלשלת ומחוי׳ ובירית במקומה עומדת כמו שיראה הרואה שם בס״ב ב׳ ד״ה בירית וד״ה ועשו להם דכי שקלת לשלשלת עדיין בירית במקומה עומדת יע״ש ולתו׳ שם ד״ה בירית לא הונח להם בזה דתינח לרב הונא שם אבל למאי דאמר מעיקרא בירית באחת כבלים בשתים מא״ל אלא הטעם דבירית אחת גנאי לה שאין לה אלא אחת ולא מחויא ושתים תכשיט דלמא מחויא וטמאים ג״כ מה״ט ואף דמגליא שוקה הואיל ולא מגליא מיד ל״ד לסנבוטין התפורין בסבכה כי שם מגליא מיד מותר משא״כ זה דלא מגליא מיד אסור בתכשיט דלמא שלפא ומחויא והמחבר בסט״ו כתב ויוצאין באצעדה שבזרוע ויש מי שאושר כמו שכתב הט״ז באות י״א דיש אוסרין הוא דעת רש״י בבירית דלא מחויא דלצניעותא הא של זרוע מחוי אבל לתו׳ זרוע נמי שרי וכדבעינן למימר שם אי״ה והשתא הנך רואה שסתם כדיעה א׳ שם כתו׳ דבירית לאו טעמא דלא מגליא שוקה כו׳. וכתב הט״ז דעת התו׳ והרא״ש כו׳ כי הרא״ש ג״כ ממש כתו׳ סובר דפי׳ אוגרת שערה תוחבת בצעיף והוי דומיא דבירית דלא מגליא מי״ד בתי שוקים כו׳ הוסיף קצת תיבות יותר ממ״ש התוס׳ ד״ה הואיל ופי׳ לדברי התו׳ דלרש״י אוגרת כורכת שערה א״כ מיד מגלי שערה מה לו להזכיר בירית היה להקשות מריש פירקין בזמן שהן תפורין (בסבכ״ה שריא דלא מגלי׳ שערה ה״ה זה אלא אוגרת תוחבת בצעיף ולא מגלי מיד ומש״ה פריך מבירית והיינו כתו׳ דבירית לאו טממא משום דמגלי אלא שאין תכשיט הא כל שהוא תכשיט אף דמגלי הואיל ואין מיד אסור בתכשיט והשיג הט״ז על הב״ח ז״ל בתלתא א׳ מ״ש על המחבר דמעמדת קישוריה באין תכשיט אסור דהוי משאוי ונהי דפטורה שלא כדרך המוציאין באפשר מ״מ איסורא איכא וז״א דהתו׳ ורא״ש כתבו כן בחולקת שערה לבד דהוי משאוי לא כה״ג דהוי דרך לבישה גם מ״ש בנקובה אין חייבת חטאת דלאו דרך הוצאה באשה הוי דרך הוצאה בכך בבגדה וה״ה בצעיף י״א דהוי דרך הוצאה הואיל ובאינה נקובה תוחבת שם להעמיד קישוריה או חולקת שערה ה״ה בנקונה הוי דרך הוצאה בכך ומ״מ לאו לבוש הוי דאין דרך בנקובה וכ״כ המ״א באות ז׳ וח׳ קצת בע״א דהוי כאומן דרך אומנתו ומה לו בבגדה או בצעיף יע״ש ועסי׳ ש״א במ״א אות י״ט ל״ד לאשה דרכה בצעיף ג״כ להוציא מחט נקובה וכדאמרן. עוד הקשה עליו דזכר דברי רש״י לפסק הלכה משמע כל לצניעותא כבירית אע״ג דאין מגלי בתי שוקיה מיד שרי אף בתכשיט ונהפוך הוא תכשיט אסור בהעמדת קישוריה בתוחבת בצעיף (הא כורכת שערה שרי כמו סנבוטין בזמן שהם תפורים בסבכה שבת נ״ז א״ב) ובאין תכשיט שרי באין נקובה כל שהוא דרך מלבוש ואפשר ה״ה וכ״ש בכורכת שערה דמ״מ דרך מלבוש הוא שלא יראה שערותיה ומ״ש הט״ז מלת ואפי׳ אינו תכשיט כוונתו אף שאין תכשיט הוא אפ״ה לא הוי משוי לא כהב״ח אבל בתכשיט אדרבה אסור הוא לתו׳ ורא״ש והמחבר כאן ודלא כמ״ש בב״י בזה דאף בתכשיט שרי שזה לרש״י וכאמור. ולפ״ז מ״ש המחבר דמעמדת קישוריה שרי באין תכשיט ובאין מעמיד קישוריה י״ל פטור אבל אסור דאין דרך הוצאה בכך דוקא נקובה שתופרת בגדי ביתה משא״כ אינה נקובה אלא שהוא ז״ל סובר דאינה נקובה נמי דרכה בצעי״ף לחלוק שערה או לפעמים במקום קישוריה ומש״ה אף אינה מעמדת קישוריה חייבת חטאת ואי״ה באות ח׳ אבאר עוד: